קרן פנסיה ברירת מחדל

קרן פנסיה ברירת מחדל הוא מונח חשוב מאוד בהקשר של חיסכון לטווח ארוך וליתר דיוק לשלב שאחרי הגיל הרשמי של פרישה מעבודה. 

הסיבה העיקרית לכך שיש קרנות שכאלה הייתה הרצון של משרד האוצר לסייע גם לעובדים במקומות עבודה קטנים ולחוסכים לא מיומנים לצבור סכומי כסף משמעותיים שיעזרו להם לחיות ברווחה בגיל מבוגר, 

אם כי באופן כללי ההמלצה היא תמיד לגלות מעורבות ולקבל החלטות פיננסיות, 

ובפרט חשובות, על בסיס מידע רלוונטי. 

כתחליף ללמידה מעמיקה ניתן להיעזר באנשי מקצוע מנוסים, 

ואם תרצו לדעת מהם המאפיינים החשובים של קרנות ברירת המחדל, 

ולהבין אם הן מתאימות לכם או לא, מוזמנים לקרוא את התוכן במאמר זה.

באילו מקרים נבחרת קרן פנסיה ברירת מחדל?

כל עובד שכיר או עצמאי מחויב להיות בעל חסכון פנסיוני. 

לחוסכים יש גם את הזכות לבחור לאיזה מוצר פנסיוני המעסיק יפקיד עבורם או להפקיד באופן עצמאי. 

לעובדים שכירים מועברים מדי חודש על ידי המעסיק לקרן הפנסיה בין 6.5% ל-7.5% מהשכר לתגמולים ועוד 6%-8.33% למטרת הפיצויים, 

בנוסף ישנן הפקדות של העובד עצמו, בגובה של 6-7% מהשכר החודשי.

כשהעובד לא מיידע את המעסיק לגבי קרן פנסיה ספציפית, 

המעסיק הוא זה שמחליט עבורו – אבל הוא מחויב לבחור אחת מתוך 4 קרנות שמוגדרות כברירת מחדל. 

קרנות אלה נבחרו במכרז על-ידי משרד האוצר, 

בעיקר בזכות דמי הניהול הנמוכים מאוד שהן גובות, 

כך שכדאי תמיד לכלול אותן בהשוואה בין מספר אופציות. 

כמו כן קרנות ברירת המחדל פתוחות בפני כל החוסכים בארץ, כולל עצמאים, וללא חיתום רפואי.

מיהן קרנות ברירת המחדל?

נכון לתחילת 2025 ישנן 4 קרנות פנסיה שמוגדרות כברירת מחדל. 

שתיים מתוכן נבחרו על-ידי משרד האוצר כבר ב-2016, ושתיים נוספות מוצעות לציבור החוסכים מאז 2021. 

הקרנות הן אלטשולר שחם, אינפיניטי, מיטב דש ומור.

המאפיין הבולט של כל קרן פנסיה ברירת מחדל הוא כאמור דמי הניהול הנמוכים. 

החוק מאפשר לכל גוף שמנהל קרן פנסיה חדשה לגבות עד 6% מכל הפקדה ועוד חצי אחוז מהסכום המצטבר. 

הקרנות הנ"ל גובות הרבה פחות מהרף העליון, וליתר דיוק את דמי הניהול הבאים:

אלטשולר שחם – 1.00% מההפקדות ו-0.22% מהסכום המצטבר.

אינפיניטי– 1.00% מההפקדות ו0.22% מהסכום המצטבר.

מיטב דש – 1.00% מכל הפקדה ועוד 0.22% מהסכום המצטבר.

מור – 1.00% מההפקדות ו-0.22% מהצבירה.

בהתאם למדרג דמי ניהול בחברות שתלוי בצבירה הקיימת ניתן יהיה לקבל דמי ניהול נמוכים יותר עבור הסכום הצבור

מהן הפרמטרים לבחינת קרן ברירת מחדל?

דמי ניהול

בדרך כלל "ברירת מחדל" נתפשת כאופציה לאו דווקא מוצלחת, 

אם כי במקרה של קרנות הפנסיה השיעור הנמוך מאוד של דמי הניהול הופך אותן לאופציה שכאמור מומלץ לבחון. 

עוד כדאי לזכור בהקשר זה ,חיסכון פנסיוני נמשך שנים רבות מאוד, 

כך שגם הפרש של עשירית אחוז או שתיים מצטברות להפרשים משמעותיים. 

כך למשל לפי חישובי משרד האוצר, מי שמתחיל את החיסכון הפנסיוני בגיל 30 והכנסתו החודשית היא 10,000 ש"ח ייהנה מתוספת של 1,400 ש"ח לקצבה החודשית בגיל הפנסיה אם יבחר בקרן ברירת מחדל ובהשוואה לקרנות אחרות. 

גם לאלו המשתכרים שכר מינימום התוספת לפנסיה היא מכובדת מאוד – כ-700 ש"ח בחודש.

מצד שני כדאי לקחת בחשבון שדמי הניהול הנמוכים מובטחים רק ל-10 שנים, 

ושבסופו של דבר הסכום שיעמוד לרשותכם בבוא העת מושפע כמובן גם מהביצועים של כל קרן, 

כלומר מהי התשואה שהיא משיגה לאורך זמן. 

בהתאם כדאי לשקול את האופציה של קרן ברירת מחדל אבל לא לבחור באחת מה-4 באופן אוטומטי.

איזון אקטוארי

נהוג לחשוב כי קרנות פנסיה ברירת מחדל מסוכנות יותר עבור ציבור החוסכים כיוון שככל שהקרן קטנה, 

היא חשופה יותר לתנודתיות "בריאותית" כלומר הסיכון האקטוארי של הקרן עולה ויכול לגרום לאיזון שלילי, 

דבר שיגרור תשואה דמוגרפית שלילית אשר תשפיע על התשואה הכללית של הקרן.

תוסיפו לזה שקרנות אלו מקבלות את כל החוסכים וללא הצהרת בריאות והנה קיבלתם קרן פנסיה כביכול "אינה מאוזנת". 

אך לא כך הדבר, קרנות אלו משלמות למבטח משנה על מנת שיגדר את הסיכונים בהן.  

מהו מבטח משנה? זוהי חברת ביטוח חיצונית שאינה ישראלית ומספיק יציבה שמבטחת את סיכוני הקרן למקרה נכות ושארים. 

העמיתים בקרן משלמים את העלות עבור מבטח המשנה כך שעלותו נגזרת מכיסויי הביטוח של העמיתים.

בקרנות ברירת מחדל כדוגמת אלטשולר והלמן אלדובי, 

מבטח המשנה מהווה כ- 90% גידור על הקרן, כלומר רק 10% חשופים לתנודתיות "בריאותית". 

בנוסף כפי שנאמר לעיל, הקרן אמנם מצרפת כל אחד וללא הצהרת בריאות, 

אבל תקופת האכשרה נספרת כרגיל, כלומר חמש השנים הראשונות להצטרפות "מגנות" על החוסכים בקרן בכך שיש איזו שכבת הגנה למקרי סיכון רבים. 

מעניין מה יקרה לאחר שיעברו אותן חמש שנים? 

האם רמת הסיכון של הקרן תגדל? את זה נדע בהמשך.

תשואות

אז לא ניתן לחזות תשואות והנבואה ניתנה לשוטים, 

אם ככה איך ניתן לבחון את הקרן הטובה ביותר? 

קיים אתר אינטרנט של רשות שוק ההון בשם "פנסיה נט", 

מומלץ להכנס מידי פעם ולראות שדווקא קרנות הפנסיה ברירת המחדל הן אלו שמצליחות להשיג את הרווחים הטובים ביותר עבור לקוחותיהם. 

איך זה יכול להיות? אז ככה, קרנות ברירת מחדל הן קרנות קטנות יותר, 

הקוטן בנקרה הזה מנצח כיוון שמנהל התיק, מנהל פחות כסף מול שוק גדול. 

לעומת זאת בקרנות גדולות, על מנהל התיק לבחון כיצד ניתן להזיז סכום גבוהה יותר ממקום למקום, דבר שמקשה על ביצועים טובים לאורך זמן.

ממה כדאי להזהר?

בדרך כלל כשבוחרים להעביר את הכספים מקרן גדולה "מסורתית" לקרן ברירת מחדל, 

מחלקת השימור של הגוף ה"גדול יותר" נכנסת לפעולה ומתחילה להפחיד את העמית על כך שהוא עושה טעות מרה והסיכוי להפסיד כספים, גבוה יותר בקרן פנסיה ברירת המחדל. 

אז לא כך הדבר, תזכרו כי כל חברת ביטוח/קרן פנסיה/בית השקעות, 

רוצה להגן על הביצים שלה וכנראה סיפורי מעשיות הם הדרך לעשות כך. 

אותי מעניין מדוע רשות שוק ההון אינה שמה סוף לסיפור הזה? 

מדוע לקוח שרוצה לשפר את תנאי הניהול בקרן אינו יכול עבור בפשטות בלי שיבלבלו לו את המוח? 

חברים, תבינו אחת ולתמיד, קרנות פנסיה ברירת מחדל רק עשו טוב למשק הפנסיוני בכך שהן מהוות תחרות של ממש לקרנות הגדולות ואילצו אותן להוריד משמעותית את עלויות הניהול.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא קרן פנסיה ברירת מחדל

1. מהי קרן פנסיה ברירת מחדל?
   קרן פנסיה ברירת מחדל היא קרן פנסיה שנבחרה על ידי משרד האוצר בהליך תחרותי, ומיועדת לעובדים שלא בחרו בעצמם קרן פנסיה עם הצטרפותם לעבודה.

2. מה היתרון המרכזי בקרן פנסיה זו?
   היתרון המרכזי הוא דמי ניהול מוזלים משמעותית ביחס לממוצע בשוק, אשר עשויים להשפיע לטובה על גובה החיסכון הפנסיוני בטווח הארוך.

3. מי זכאי להצטרף לקרן פנסיה ברירת מחדל?
   כל עובד שכיר או עצמאי יכול להצטרף לקרן זו, ללא תלות במקום העבודה או בגובה השכר, בכפוף לתנאים הכלליים שנקבעו על ידי משרד האוצר.

4. כיצד נבחרות הקרנות שמשמשות כברירת מחדל?
   מדי מספר שנים מפרסם משרד האוצר מכרז פתוח לגופים מוסדיים, בו נבחנים פרמטרים כמו דמי ניהול, ביצועים, יציבות פיננסית ושירות לקוחות.

5. האם אפשר לעבור מקרן פנסיה אחרת לברירת מחדל?
   בהחלט. כל חוסך יכול לבצע ניוד מקרן קיימת אל קרן פנסיה ברירת מחדל, לרוב ללא עלות וללא פגיעה בזכויות שנצברו.

6. האם קרן זו מתאימה גם לעובדים מבוגרים או מתקרבים לפרישה?
   כן, הקרן כוללת מסלולים לפי גיל, כך שההשקעות מותאמות לרמת הסיכון הרצויה. עם זאת, יש לבדוק התאמה אישית לכל חוסך.

7. מה קורה אם העובד לא בוחר קרן פנסיה בעצמו?
   במקרה כזה, המעסיק מחויב לצרף אותו לקרן פנסיה ברירת מחדל לפי ההסכם שקיים מול הקרן או לפי רשימת הקרנות המאושרות.

8. האם ניתן לשלב בין קרן פנסיה ברירת מחדל למכשירים פנסיוניים נוספים?
   כן, ניתן לשלב בין קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, בהתאם לצרכים הפיננסיים והפרופיל של החוסך.

9. מהם החסרונות האפשריים של קרן זו?
   למרות דמי הניהול הנמוכים, ייתכן שחוסך עם צרכים ייחודיים יעדיף קרן עם שירות מותאם אישית או מסלול השקעה פחות סטנדרטי.

10. כיצד נבדקת איכות הקרן?
    באמצעות בחינה של תשואות עבר, יציבות הניהול, דירוג השירות ודמי הניהול בפועל. את המידע ניתן למצוא באתרים ממשלתיים או כלכליים.

11. מה עלי לבדוק לפני שאני מצטרף לקרן פנסיה ברירת מחדל?
    יש לבדוק את סוגי המסלולים, רמת הסיכון, דמי הניהול המוצעים, אפשרויות השירות ואמינות הגוף המנהל.

12. האם ניתן לשנות את מסלול ההשקעה בתוך הקרן?
    כן, ניתן לעבור בין מסלולים שונים לפי גיל, רמת סיכון או השקעות הלכתיות, בהתאם להעדפות החוסך.

13. מה קורה לכספים במקרה של פטירה?
    הקרן כוללת רכיב ביטוחי למקרה מוות. במקרה של פטירת החוסך, השאירים (בן/בת זוג וילדים) זכאים לקצבה חודשית בהתאם לתנאים שנקבעו.

14. מה ההבדל בין קרן זו לבין קרן פנסיה ותיקה או צוברת רגילה?
    קרן פנסיה ברירת מחדל היא קרן צוברת רגילה, אך בתנאים מועדפים. ההבדל הוא בתהליך הבחירה ודמי הניהול, לא במבנה הבסיסי של הקרן.

15. כיצד ניתן לעקוב אחרי מצב הקרן והחיסכון שלי?
    ניתן להתחבר לאזור האישי של הגוף המנהל, או להשתמש באתר "פנסיה-נט" של משרד האוצר לצפייה בפרטי הקרן ובביצועיה.

דרכי הצטרפות לקרן הפנסיה

בחירת קרן פנסיה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר, 

ובפרט בעידן שבו תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה. 

מומלץ בחום להקדיש לכך זמן ותשומת לב, 

לבצע השוואות ולבחור את הקרן המתאימה ביותר עבורכם. 

צריכים ליווי וייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!