קרן פנסיה ברירת מחדל

קרן פנסיה ברירת מחדל הוא מונח חשוב מאוד בהקשר של חיסכון לטווח ארוך וליתר דיוק לשלב שאחרי הגיל הרשמי של פרישה מעבודה. 

הסיבה העיקרית לכך שיש קרנות שכאלה הייתה הרצון של משרד האוצר לסייע גם לעובדים במקומות עבודה קטנים ולחוסכים לא מיומנים לצבור סכומי כסף משמעותיים שיעזרו להם לחיות ברווחה בגיל מבוגר, 

אם כי באופן כללי ההמלצה היא תמיד לגלות מעורבות ולקבל החלטות פיננסיות, 

ובפרט חשובות, על בסיס מידע רלוונטי. 

כתחליף ללמידה מעמיקה ניתן להיעזר באנשי מקצוע מנוסים, 

ואם תרצו לדעת מהם המאפיינים החשובים של קרנות ברירת המחדל, 

ולהבין אם הן מתאימות לכם או לא, מוזמנים לקרוא את התוכן במאמר זה.

באילו מקרים נבחרת קרן פנסיה ברירת מחדל?

כל עובד שכיר או עצמאי מחויב להיות בעל חסכון פנסיוני. 

לחוסכים יש גם את הזכות לבחור לאיזה מוצר פנסיוני המעסיק יפקיד עבורם או להפקיד באופן עצמאי. 

לעובדים שכירים מועברים מדי חודש על ידי המעסיק לקרן הפנסיה בין 6.5% ל-7.5% מהשכר לתגמולים ועוד 6%-8.33% למטרת הפיצויים, 

בנוסף ישנן הפקדות של העובד עצמו, בגובה של 6-7% מהשכר החודשי.

כשהעובד לא מיידע את המעסיק לגבי קרן פנסיה ספציפית, 

המעסיק הוא זה שמחליט עבורו – אבל הוא מחויב לבחור אחת מתוך 4 קרנות שמוגדרות כברירת מחדל. 

קרנות אלה נבחרו במכרז על-ידי משרד האוצר, 

בעיקר בזכות דמי הניהול הנמוכים מאוד שהן גובות, 

כך שכדאי תמיד לכלול אותן בהשוואה בין מספר אופציות. 

כמו כן קרנות ברירת המחדל פתוחות בפני כל החוסכים בארץ, כולל עצמאים, וללא חיתום רפואי.

מיהן קרנות ברירת המחדל?

נכון לתחילת 2026 ישנן 4 קרנות פנסיה שמוגדרות כברירת מחדל. 

שתיים מתוכן נבחרו על-ידי משרד האוצר כבר ב-2016, ושתיים נוספות מוצעות לציבור החוסכים מאז 2021. 

הקרנות הן אלטשולר שחם, אינפיניטי, מיטב דש ומור.

המאפיין הבולט של כל קרן פנסיה ברירת מחדל הוא כאמור דמי הניהול הנמוכים. 

החוק מאפשר לכל גוף שמנהל קרן פנסיה חדשה לגבות עד 6% מכל הפקדה ועוד חצי אחוז מהסכום המצטבר. 

הקרנות הנ"ל גובות הרבה פחות מהרף העליון, וליתר דיוק את דמי הניהול הבאים:

אלטשולר שחם – 1.00% מההפקדות ו-0.22% מהסכום המצטבר.

אינפיניטי– 1.00% מההפקדות ו0.22% מהסכום המצטבר.

מיטב דש – 1.00% מכל הפקדה ועוד 0.22% מהסכום המצטבר.

מור – 1.00% מההפקדות ו-0.22% מהצבירה.

בהתאם למדרג דמי ניהול בחברות שתלוי בצבירה הקיימת ניתן יהיה לקבל דמי ניהול נמוכים יותר עבור הסכום הצבור

מהן הפרמטרים לבחינת קרן ברירת מחדל?

דמי ניהול

בדרך כלל "ברירת מחדל" נתפשת כאופציה לאו דווקא מוצלחת, 

אם כי במקרה של קרנות הפנסיה השיעור הנמוך מאוד של דמי הניהול הופך אותן לאופציה שכאמור מומלץ לבחון. 

עוד כדאי לזכור בהקשר זה ,חיסכון פנסיוני נמשך שנים רבות מאוד, 

כך שגם הפרש של עשירית אחוז או שתיים מצטברות להפרשים משמעותיים. 

כך למשל לפי חישובי משרד האוצר, מי שמתחיל את החיסכון הפנסיוני בגיל 30 והכנסתו החודשית היא 10,000 ש"ח ייהנה מתוספת של 1,400 ש"ח לקצבה החודשית בגיל הפנסיה אם יבחר בקרן ברירת מחדל ובהשוואה לקרנות אחרות. 

גם לאלו המשתכרים שכר מינימום התוספת לפנסיה היא מכובדת מאוד – כ-700 ש"ח בחודש.

מצד שני כדאי לקחת בחשבון שדמי הניהול הנמוכים מובטחים רק ל-10 שנים, 

ושבסופו של דבר הסכום שיעמוד לרשותכם בבוא העת מושפע כמובן גם מהביצועים של כל קרן, 

כלומר מהי התשואה שהיא משיגה לאורך זמן. 

בהתאם כדאי לשקול את האופציה של קרן ברירת מחדל אבל לא לבחור באחת מה-4 באופן אוטומטי.

איזון אקטוארי

נהוג לחשוב כי קרנות פנסיה ברירת מחדל מסוכנות יותר עבור ציבור החוסכים כיוון שככל שהקרן קטנה, 

היא חשופה יותר לתנודתיות "בריאותית" כלומר הסיכון האקטוארי של הקרן עולה ויכול לגרום לאיזון שלילי, 

דבר שיגרור תשואה דמוגרפית שלילית אשר תשפיע על התשואה הכללית של הקרן.

תוסיפו לזה שקרנות אלו מקבלות את כל החוסכים וללא הצהרת בריאות והנה קיבלתם קרן פנסיה כביכול "אינה מאוזנת". 

אך לא כך הדבר, קרנות אלו משלמות למבטח משנה על מנת שיגדר את הסיכונים בהן.  

מהו מבטח משנה? זוהי חברת ביטוח חיצונית שאינה ישראלית ומספיק יציבה שמבטחת את סיכוני הקרן למקרה נכות ושארים. 

העמיתים בקרן משלמים את העלות עבור מבטח המשנה כך שעלותו נגזרת מכיסויי הביטוח של העמיתים.

בקרנות ברירת מחדל כדוגמת אלטשולר והלמן אלדובי, 

מבטח המשנה מהווה כ- 90% גידור על הקרן, כלומר רק 10% חשופים לתנודתיות "בריאותית". 

בנוסף כפי שנאמר לעיל, הקרן אמנם מצרפת כל אחד וללא הצהרת בריאות, 

אבל תקופת האכשרה נספרת כרגיל, כלומר חמש השנים הראשונות להצטרפות "מגנות" על החוסכים בקרן בכך שיש איזו שכבת הגנה למקרי סיכון רבים. 

מעניין מה יקרה לאחר שיעברו אותן חמש שנים? 

האם רמת הסיכון של הקרן תגדל? את זה נדע בהמשך.

תשואות

אז לא ניתן לחזות תשואות והנבואה ניתנה לשוטים, 

אם ככה איך ניתן לבחון את הקרן הטובה ביותר? 

קיים אתר אינטרנט של רשות שוק ההון בשם "פנסיה נט", 

מומלץ להכנס מידי פעם ולראות שדווקא קרנות הפנסיה ברירת המחדל הן אלו שמצליחות להשיג את הרווחים הטובים ביותר עבור לקוחותיהם. 

איך זה יכול להיות? אז ככה, קרנות ברירת מחדל הן קרנות קטנות יותר, 

הקוטן בנקרה הזה מנצח כיוון שמנהל התיק, מנהל פחות כסף מול שוק גדול. 

לעומת זאת בקרנות גדולות, על מנהל התיק לבחון כיצד ניתן להזיז סכום גבוהה יותר ממקום למקום, דבר שמקשה על ביצועים טובים לאורך זמן.

ממה כדאי להזהר?

בדרך כלל כשבוחרים להעביר את הכספים מקרן גדולה "מסורתית" לקרן ברירת מחדל, 

מחלקת השימור של הגוף ה"גדול יותר" נכנסת לפעולה ומתחילה להפחיד את העמית על כך שהוא עושה טעות מרה והסיכוי להפסיד כספים, גבוה יותר בקרן פנסיה ברירת המחדל. 

אז לא כך הדבר, תזכרו כי כל חברת ביטוח/קרן פנסיה/בית השקעות, 

רוצה להגן על הביצים שלה וכנראה סיפורי מעשיות הם הדרך לעשות כך. 

אותי מעניין מדוע רשות שוק ההון אינה שמה סוף לסיפור הזה? 

מדוע לקוח שרוצה לשפר את תנאי הניהול בקרן אינו יכול עבור בפשטות בלי שיבלבלו לו את המוח? 

חברים, תבינו אחת ולתמיד, קרנות פנסיה ברירת מחדל רק עשו טוב למשק הפנסיוני בכך שהן מהוות תחרות של ממש לקרנות הגדולות ואילצו אותן להוריד משמעותית את עלויות הניהול.

מקרי שימוש מעשיים לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל

קרן פנסיה ברירת מחדל, או בשמה הרשמי “קרן פנסיה נבחרת”, יכולה להתאים לסוגים שונים של חוסכים.
עם זאת, לא נכון לבחור בה רק בגלל השם “ברירת מחדל”, וגם לא נכון לפסול אותה רק מפני שהיא נבחרת אוטומטית עבור עובדים שלא בחרו קרן בעצמם.

הדרך הנכונה לבחון קרן פנסיה היא לבדוק שילוב של כמה פרמטרים: דמי ניהול, מסלול השקעה, תשואות לאורך זמן, איכות השירות, התאמה ביטוחית, מצב רפואי, גיל, שכר, צבירה קיימת והעדפות אישיות.

נכון לתקופת הקרנות הנבחרות 2024-2028, דמי הניהול לעמיתים חדשים בקרנות הפנסיה הנבחרות עומדים על 1% מההפקדה ו־0.22% מהצבירה. דמי ניהול אלה מובטחים ל־10 שנים ממועד ההצטרפות.
לשם השוואה, בקרן פנסיה מקיפה חדשה התקרה המותרת לדמי ניהול היא עד 6% מההפקדות ועד 0.5% מהצבירה.

להלן כמה תרחישים מעשיים שממחישים מתי קרן פנסיה ברירת מחדל יכולה להיות פתרון טוב, ומתי כדאי לבדוק את התמונה הרחבה לפני שמקבלים החלטה.

עובד צעיר בתחילת הקריירה, גיל 25-35

נניח שרועי, עובד שכיר בן 28, מרוויח 8,500 ש"ח בחודש.
לפי שיעור הפקדה כולל של 18.5% מהשכר, סך ההפקדה החודשית לפנסיה עומד על:

8,500 ש"ח × 18.5% = 1,572.5 ש"ח בחודש.

בשנה שלמה מדובר על:

1,572.5 ש"ח × 12 = 18,870 ש"ח בשנה.

עובד צעיר נמצא בשלב שבו ההפקדות החודשיות חשובות מאוד, אבל הצבירה עדיין נמוכה יחסית. לכן, דמי הניהול מההפקדה משמעותיים במיוחד בתחילת הדרך.

בקרן פנסיה נבחרת, לפי תנאי ההליך התקפים למצטרפים חדשים בתקופת הזכייה 2024-2028, דמי הניהול הם 1% מההפקדה ו־0.22% מהצבירה.

בדוגמה של רועי:

דמי ניהול שנתיים מההפקדות בקרן נבחרת:

18,870 ש"ח × 1% = 188.7 ש"ח בשנה.

אם נשווה זאת לקרן שגובה, למשל, 3% מההפקדה, דמי הניהול מההפקדות יהיו:

18,870 ש"ח × 3% = 566.1 ש"ח בשנה.

הפער השנתי מההפקדות בלבד הוא:

566.1 ש"ח פחות 188.7 ש"ח = 377.4 ש"ח בשנה.

זה אולי נשמע סכום קטן, אבל בגיל צעיר יש לכסף הרבה שנים לעבוד. כאשר החיסכון נמשך עשרות שנים, כל שקל שנשאר בקרן יכול לצבור תשואה ולהשפיע על הסכום שיצטבר בעתיד.

טבלת המחשה לעובד צעיר

מה המסקנה?

לעובד צעיר, קרן פנסיה ברירת מחדל יכולה להיות נקודת פתיחה טובה במיוחד, בעיקר אם אין לו עדיין צבירה גבוהה או יכולת מיקוח מול קרנות אחרות.
עם זאת, גם עובד צעיר צריך לבדוק את מסלול ההשקעה. בגיל צעיר, מסלול עם חשיפה גבוהה יותר למניות עשוי להתאים לחלק מהחוסכים, אבל רק לאחר הבנת רמת הסיכון והיכולת להתמודד עם ירידות בשוק.

עובד ותיק בגיל הביניים, גיל 40-50

נניח שמיכל, שכירה בת 45, מרוויחה 10,000 ש"ח בחודש וכבר צברה 300,000 ש"ח בקרן פנסיה קיימת.
היא שוקלת לעבור לקרן פנסיה ברירת מחדל, בעיקר בגלל דמי ניהול נמוכים יותר.

במקרה של עובד בגיל הביניים, דמי הניהול מהצבירה הופכים משמעותיים יותר. הסיבה פשוטה: ככל שהצבירה גבוהה יותר, גם אחוז קטן מהצבירה הופך לסכום שנתי ממשי.

אם מיכל משלמת בקרן הקיימת שלה 0.4% מהצבירה, דמי הניהול השנתיים מהצבירה הם:

300,000 ש"ח × 0.4% = 1,200 ש"ח בשנה.

בקרן נבחרת בדמי ניהול של 0.22% מהצבירה, החישוב הוא:

300,000 ש"ח × 0.22% = 660 ש"ח בשנה.

הפער השנתי מהצבירה בלבד:

1,200 ש"ח פחות 660 ש"ח = 540 ש"ח בשנה.

עכשיו נוסיף את ההפקדות השוטפות.
שכר של 10,000 ש"ח בחודש × 18.5% = 1,850 ש"ח הפקדה חודשית.

בשנה:

1,850 ש"ח × 12 = 22,200 ש"ח.

אם בקרן הקיימת דמי הניהול מההפקדה הם 2%, העלות השנתית מההפקדות היא:

22,200 ש"ח × 2% = 444 ש"ח.

בקרן נבחרת בדמי ניהול של 1% מההפקדה:

22,200 ש"ח × 1% = 222 ש"ח.

הפער מההפקדות:

444 ש"ח פחות 222 ש"ח = 222 ש"ח בשנה.

סך הפער השנתי בדוגמה:

540 ש"ח מהצבירה + 222 ש"ח מההפקדות = 762 ש"ח בשנה.

טבלת המחשה לעובדת עם צבירה קיימת

מה חשוב לבדוק לפני מעבר?

בגיל 45 לא נכון להסתכל רק על דמי הניהול.
צריך לבדוק גם מסלול השקעה, כיסוי ביטוחי לנכות ושאירים, תקופת אכשרה, התאמה למצב משפחתי, מצב רפואי, ורצף הכיסויים הביטוחיים.

בנוסף, כדאי לבדוק את ביצועי הקרן באתר פנסיה נט, שבו ניתן להשוות תשואות של קרנות פנסיה חדשות לפי תקופות שונות. חשוב לזכור שתשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות, אך הן כן יכולות לסייע בהבנת אופן הניהול של הקרן לאורך זמן.

עצמאי עם הכנסה משתנה

נניח שדני הוא עצמאי עם הכנסה חודשית ממוצעת של 12,000 ש"ח, אבל ההכנסה שלו אינה קבועה. בחודש אחד הוא מרוויח 18,000 ש"ח, ובחודש אחר 6,000 ש"ח.

עצמאים רבים מתקשים לשמור על הפקדה פנסיונית קבועה, ולכן דווקא עבורם קרן פנסיה ברירת מחדל יכולה להיות פתרון פשוט יחסית: דמי הניהול ידועים, ההצטרפות פתוחה לכל חוסך, והקרן אינה מיועדת רק לעובדים שכירים.

בדוגמה פשוטה, אם דני מחליט להפקיד 2,000 ש"ח בחודש לקרן פנסיה, ההפקדה השנתית שלו היא:

2,000 ש"ח × 12 = 24,000 ש"ח בשנה.

בקרן נבחרת עם דמי ניהול של 1% מההפקדה:

24,000 ש"ח × 1% = 240 ש"ח בשנה.

אם בקרן אחרת דמי הניהול מההפקדה הם 3%:

24,000 ש"ח × 3% = 720 ש"ח בשנה.

הפער:

720 ש"ח פחות 240 ש"ח = 480 ש"ח בשנה.

למה זה חשוב לעצמאי?

עצמאי צריך לקבל הרבה החלטות פיננסיות לבד: כמה להפקיד, מתי להפקיד, באיזה מוצר לבחור, באיזה מסלול השקעה לבחור, ומה לעשות בתקופות שבהן ההכנסה יורדת.

קרן פנסיה ברירת מחדל לא פותרת את כל השאלות האלה, אבל היא יכולה לצמצם את אחד המרכיבים החשובים ביותר: עלות הניהול.

מה עצמאי חייב לבדוק?

1. האם ההפקדה מתאימה להכנסה בפועל.
2. האם יש צורך בכיסוי ביטוחי לנכות ושאירים.
3. האם מסלול ההשקעה מתאים לגיל ולרמת הסיכון.
4. האם כדאי לבצע הפקדה חודשית קבועה או הפקדות משתנות.
5. האם קיימות הטבות מס רלוונטיות לפי גובה ההכנסה והסטטוס האישי.

במקרה של עצמאי, מומלץ במיוחד לא להסתפק בבחירה טכנית של הקרן. כדאי לבחון גם את תכנון המס, את רציפות ההפקדות ואת ההגנות הביטוחיות.

מעבר מקרן גדולה לקרן פנסיה ברירת מחדל

מעבר מקרן פנסיה קיימת לקרן פנסיה ברירת מחדל הוא תהליך אפשרי, אך חשוב לבצע אותו בצורה מסודרת.

כל חוסך רשאי לבחור את קרן הפנסיה שלו, והמעסיק מחויב להעביר את ההפקדות לגוף הפנסיוני שהעובד בחר בו. לכן, עובד שלא מרוצה מהקרן הקיימת שלו או מדמי הניהול שהוא משלם, יכול לבדוק מעבר לקרן אחרת, לרבות קרן פנסיה נבחרת.

שלב 1 – בדיקת דמי הניהול הקיימים

לפני שמתחילים מעבר, צריך לבדוק בדוח השנתי או באזור האישי של הקרן:

1. כמה משלמים מההפקדה.
2. כמה משלמים מהצבירה.
3. האם קיימת הטבה זמנית שעומדת להסתיים.
4. מה מסלול ההשקעה הנוכחי.
5. האם יש כיסוי ביטוחי פעיל לנכות ושאירים.

שלב 2 – השוואה לקרנות הנבחרות

לאחר מכן משווים את התנאים לקרנות הנבחרות.
נכון לתקופת הזכייה שמתחילה ב־1 בנובמבר 2024 ומסתיימת ב־31 באוקטובר 2028, הקרנות הנבחרות הן אלטשולר שחם, אינפיניטי, מיטב ומור. דמי הניהול לעמיתים חדשים בקרנות אלה עומדים על 1% מההפקדה ו־0.22% מהצבירה, והם מובטחים ל־10 שנים ממועד ההצטרפות.

שלב 3 – בדיקת התאמה ביטוחית

זה שלב חשוב במיוחד.
קרן פנסיה כוללת גם רכיב ביטוחי למקרה נכות ולמקרה פטירה. לכן, מעבר מקרן לקרן אינו רק מעבר של השקעה, אלא גם מעבר של כיסוי ביטוחי.

צריך לבדוק האם המעבר שומר על רצף ביטוחי, האם קיימת תקופת אכשרה, והאם יש מצב רפואי קודם שעלול להשפיע על הזכויות.

שלב 4 – התמודדות עם שיחת שימור

במקרים רבים, לאחר בקשת ניוד, הקרן הקיימת עשויה לפנות לחוסך ולהציע שיפור בדמי הניהול או לנסות לשכנע אותו להישאר.

זה לא בהכרח דבר רע. לפעמים שיחת השימור תוביל להצעה טובה יותר.
עם זאת, חשוב לא לקבל החלטה מתוך לחץ. יש לבקש את ההצעה בכתב, להשוות אותה לתנאי הקרן הנבחרת, ולבדוק אם ההטבה קבועה או זמנית.

שלב 5 – עדכון המעסיק

לאחר ההצטרפות לקרן החדשה, העובד צריך לוודא שהמעסיק קיבל אישור הצטרפות ופרטי הפקדה.
אם המעסיק ממשיך להפקיד בטעות לקרן הישנה, עלול להיווצר בלבול בין קרנות, פגיעה ברצף ההפקדות או צורך בתיקונים.

שלב 6 – בדיקה לאחר המעבר

כחודשיים-שלושה לאחר המעבר, מומלץ לבדוק:

1. שהכספים הועברו.
2. שההפקדות החדשות נקלטות בקרן החדשה.
3. שדמי הניהול בפועל תואמים להצעה.
4. שמסלול ההשקעה נכון.
5. שהכיסוי הביטוחי פעיל ומתאים.

מסקנה מעשית

מעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל יכול להיות צעד נכון, אבל הוא צריך להתבצע אחרי בדיקה ולא כתגובה אוטומטית לדמי ניהול נמוכים.

ההחלטה הנכונה היא זו שמאזנת בין עלות, תשואה, ביטוח, שירות והתאמה אישית.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא קרן פנסיה ברירת מחדל

1. מהי קרן פנסיה ברירת מחדל?
   קרן פנסיה ברירת מחדל היא קרן פנסיה שנבחרה על ידי משרד האוצר בהליך תחרותי, ומיועדת לעובדים שלא בחרו בעצמם קרן פנסיה עם הצטרפותם לעבודה.

2. מה היתרון המרכזי בקרן פנסיה זו?
   היתרון המרכזי הוא דמי ניהול מוזלים משמעותית ביחס לממוצע בשוק, אשר עשויים להשפיע לטובה על גובה החיסכון הפנסיוני בטווח הארוך.

3. מי זכאי להצטרף לקרן פנסיה ברירת מחדל?
   כל עובד שכיר או עצמאי יכול להצטרף לקרן זו, ללא תלות במקום העבודה או בגובה השכר, בכפוף לתנאים הכלליים שנקבעו על ידי משרד האוצר.

4. כיצד נבחרות הקרנות שמשמשות כברירת מחדל?
   מדי מספר שנים מפרסם משרד האוצר מכרז פתוח לגופים מוסדיים, בו נבחנים פרמטרים כמו דמי ניהול, ביצועים, יציבות פיננסית ושירות לקוחות.

5. האם אפשר לעבור מקרן פנסיה אחרת לברירת מחדל?
   בהחלט. כל חוסך יכול לבצע ניוד מקרן קיימת אל קרן פנסיה ברירת מחדל, לרוב ללא עלות וללא פגיעה בזכויות שנצברו.

6. האם קרן זו מתאימה גם לעובדים מבוגרים או מתקרבים לפרישה?
   כן, הקרן כוללת מסלולים לפי גיל, כך שההשקעות מותאמות לרמת הסיכון הרצויה. עם זאת, יש לבדוק התאמה אישית לכל חוסך.

7. מה קורה אם העובד לא בוחר קרן פנסיה בעצמו?
   במקרה כזה, המעסיק מחויב לצרף אותו לקרן פנסיה ברירת מחדל לפי ההסכם שקיים מול הקרן או לפי רשימת הקרנות המאושרות.

8. האם ניתן לשלב בין קרן פנסיה ברירת מחדל למכשירים פנסיוניים נוספים?
   כן, ניתן לשלב בין קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, בהתאם לצרכים הפיננסיים והפרופיל של החוסך.

9. מהם החסרונות האפשריים של קרן זו?
   למרות דמי הניהול הנמוכים, ייתכן שחוסך עם צרכים ייחודיים יעדיף קרן עם שירות מותאם אישית או מסלול השקעה פחות סטנדרטי.

10. כיצד נבדקת איכות הקרן?
    באמצעות בחינה של תשואות עבר, יציבות הניהול, דירוג השירות ודמי הניהול בפועל. את המידע ניתן למצוא באתרים ממשלתיים או כלכליים.

11. מה עלי לבדוק לפני שאני מצטרף לקרן פנסיה ברירת מחדל?
    יש לבדוק את סוגי המסלולים, רמת הסיכון, דמי הניהול המוצעים, אפשרויות השירות ואמינות הגוף המנהל.

12. האם ניתן לשנות את מסלול ההשקעה בתוך הקרן?
    כן, ניתן לעבור בין מסלולים שונים לפי גיל, רמת סיכון או השקעות הלכתיות, בהתאם להעדפות החוסך.

13. מה קורה לכספים במקרה של פטירה?
    הקרן כוללת רכיב ביטוחי למקרה מוות. במקרה של פטירת החוסך, השאירים (בן/בת זוג וילדים) זכאים לקצבה חודשית בהתאם לתנאים שנקבעו.

14. מה ההבדל בין קרן זו לבין קרן פנסיה ותיקה או צוברת רגילה?
    קרן פנסיה ברירת מחדל היא קרן צוברת רגילה, אך בתנאים מועדפים. ההבדל הוא בתהליך הבחירה ודמי הניהול, לא במבנה הבסיסי של הקרן.

15. כיצד ניתן לעקוב אחרי מצב הקרן והחיסכון שלי?
    ניתן להתחבר לאזור האישי של הגוף המנהל, או להשתמש באתר "פנסיה-נט" של משרד האוצר לצפייה בפרטי הקרן ובביצועיה.

דרכי הצטרפות לקרן הפנסיה

בחירת קרן פנסיה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר, 

ובפרט בעידן שבו תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה. 

מומלץ בחום להקדיש לכך זמן ותשומת לב, 

לבצע השוואות ולבחור את הקרן המתאימה ביותר עבורכם. 

צריכים לליווי מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!