מס על עבודה אחרי פרישה – איך עבודה נוספת בגיל הפנסיה משפיעה על המס?

מס על עבודה אחרי פרישה הוא סוגייה מורכבת שרלוונטית לישראלים רבים. המשך תעסוקה גם בגיל הפנסיה הוא תופעה שהופכת לנפוצה יותר ויותר, מסיבות שונות, וכדאי מאוד להבין איך להתנהל, וזאת על-מנת לא להעביר למדינה חלק גדול מדי מהמשכורת. על-מנת לעזור לכם לפעול באופן מושכל, הכנו עבורכם מדריך מקצועי מפורט – מוזמנים לקרוא וליישם את ההמלצות. 

איך מחושב מס על עבודה אחרי פרישה?

חישוב מס על עבודה אחרי פרישה מתבצע באופן עקרוני בדיוק כמו חישוב המס על עבודה לפני גיל הפרישה. הבסיס של החישוב הוא מדרגות המס העדכניות (פירוט בפסקה הבאה), ועל כך מתווסף עוד אלמנט: האם העובד או העובדת מקבלים במקביל קצבת פנסיה. אם התשובה היא כן, נדרשת פעולה מסוימת מול רשות המיסים על-מנת לא לשלם סכום כסף גבוה מדי. למעשה, מומלץ לשקול את כדאיות התחלת מימוש החיסכון הפנסיוני כשממשיכים בכל מקרה לקבל שכר מעבודה (וגם על כך נפרט בהמשך המדריך).

מילון מונחים – מס על עבודה אחרי פרישה

כשמדברים על מס על עבודה אחרי פרישה, הרבה מהבלבול מתחיל בכלל מהמונחים. לכן כדאי לפתוח את העמוד במילון קצר, ברור ומדויק, שגם קורא אנושי וגם מנועי חיפוש ומודלי שפה יכולים להבין ולצטט. רשות המיסים עצמה מבחינה בין קצבה מזכה, קיבוע זכויות, תיאום מס והחזר מס, וביטוח לאומי מבחין בין גיל פרישה לגיל זכאות לקצבת אזרח ותיק.

פנסיונר עובד

פנסיונר עובד הוא אדם שהגיע לגיל פרישה, ובפועל יש לו במקביל הכנסה מקצבת פנסיה וגם הכנסה מעבודה. מבחינת מס הכנסה, עצם ההגעה לגיל פרישה לא מבטלת את חבות המס הרגילה. ההכנסות נבחנות לפי דיני המס הרגילים, יחד עם כללי הפטור הרלוונטיים לקצבה.

הכנסה משנית

הכנסה משנית היא מקור הכנסה נוסף מעבר למקור העיקרי. בפועל, אצל גמלאים עובדים זו יכולה להיות המשכורת לצד הקצבה, או הקצבה לצד המשכורת. בלי תיאום מס מסודר, אחד המשלמים עלול לנכות מס כאילו מדובר בהכנסה שחייבת בניכוי גבוה, אף שהמס הסופי האמיתי אמור להיקבע לפי סך ההכנסות והזיכויים של האדם.

תיאום מס

תיאום מס הוא הליך מול רשות המיסים שמאפשר לחלק מראש את ניכוי המס בין כמה מקורות הכנסה, כדי להקטין מצב של ניכוי יתר במהלך השנה. רשות המיסים מציינת שניתן לבצע תיאום מס מקוון לשנה הנוכחית בלבד, ושאם בסוף השנה התברר ששולם מס גבוה מהנדרש, אפשר להגיש בקשה להחזר מס עד שש שנים אחורה מתום שנת המס.

קיבוע זכויות

קיבוע זכויות הוא ההליך שבו נקבע אופן ניצול הפטור ממס על הקצבה המזכה או על היוון קצבה, באמצעות טופס 161ד. רשות המיסים מבהירה שזהו הליך רלוונטי למי שהגיעו לגיל הזכאות ומקבלים קצבה מזכה, במיוחד כאשר קיימות גם הכנסות נוספות כמו משכורת. בלי קיבוע זכויות, לא תמיד ניתן לבצע תיאום מס מקוון.

קצבה מזכה

קצבה מזכה היא, בין היתר, קצבה המשולמת מקרן פנסיה, מקופת גמל, ממעסיק לשעבר בפנסיה תקציבית או מחברת ביטוח בביטוח מנהלים. ההגדרה המדויקת מופיעה בדף השירות של רשות המיסים לעניין קיבוע זכויות.

פטור על קצבה מזכה

בשנת המס 2026 תקרת הקצבה המזכה היא 9,430 ₪ לחודש, וכפועל יוצא מכך, הקצבה הפטורה הינה 5,422 ₪ לחודש, לפי לוח הניכויים של רשות המי סים לשנת 2026. המשמעות המעשית היא שחלק מהקצבה עשוי להיות פטור ממס, ורק היתרה מצטרפת להכנסה החייבת.

מדרגות מס

לפי לוח הניכויים של רשות המסים לשנת 2026, שיעורי המס על הכנסה מיגיעה אישית חלים כך: עד 7,010 ש"ח בחודש בשיעור 10%, מ-7,011 עד 10,060 ש"ח ב-14%, מ-10,061 עד 19,000 ש"ח ב-20%, מ-19,001 עד 25,100 ש"ח ב-31%, מ-25,101 עד 46,690 ש"ח ב-35%, ומעל לכך 47%.

מס בשיעור מקסימלי

השיעור השולי הגבוה בלוח המס החודשי לשנת 2026 הוא 47%. זה לא אומר שכל ההכנסה ממוסה ב-47%, אלא שרק החלק שנופל במדרגה העליונה ממוסה כך. בפועל, בהיעדר תיאום מס, ניכוי המס במקור על אחד ממקורות ההכנסה עלול להיות גבוה מאוד ביחס למס הסופי האמיתי.

נקודות זיכוי

שווי נקודת זיכוי בשנת 2026 הוא 242 ש" לחודש, לפי לוח הניכויים של רשות המיסים. רשות המסים מציינת גם כי תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות בסיס, ואישה תושבת ישראל מקבלת חצי נקודה נוספת, כלומר 2.75 נקודות בסיס.

זכאות לקצבת אזרח ותיק

ביטוח לאומי קובע שקצבת אזרח ותיק משולמת מגיל פרישה בהתאם למבחן הכנסות, או מגיל 70 ללא תלות בהכנסות. ביטוח לאומי גם מדגיש שהכנסה מפנסיה אינה מובאת בחשבון לצורך מבחן ההכנסות לקצבת אזרח ותיק. לגברים גיל הפרישה הוא 67, ולנשים גיל הפרישה נקבע לפי תאריך הלידה.

איך באמת מחושב מס על עבודה אחרי פרישה

הבסיס לחישוב נשאר זהה: מחשבים את ההכנסה החייבת, מחילים עליה מדרגות מס, ואז מפחיתים נקודות זיכוי. ההבדל הגדול אצל גמלאי עובד הוא שלא כל קצבת הפנסיה בהכרח חייבת במס, כי אחרי קיבוע זכויות עשוי להיות פטור על חלק מן הקצבה. לכן, החישוב הנכון הוא לא "שכר ועוד כל הקצבה", אלא "שכר ועוד החלק החייב של הקצבה".

ברמה המעשית, שלבי העבודה הם אלה:

1. מזהים את גובה הקצבה החודשית.
2. בודקים אם בוצע קיבוע זכויות, ומהו הפטור בפועל.
3. מפחיתים מהקצבה את החלק הפטור.
4. מחברים את השכר עם החלק החייב של הקצבה.
5. מחשבים לפי מדרגות המס.
6. מפחיתים נקודות זיכוי וכל הקלה רלוונטית.

זה גם בדיוק המקום שבו נוצרת הטעות הנפוצה: אנשים רואים ניכוי מס גבוה בתלוש וחושבים שזה המס "האמיתי", כאשר לעיתים מדובר רק בניכוי זמני בגלל היעדר תיאום מס. רשות המיסים מאפשרת לתקן זאת במהלך השנה דרך תיאום מס, או בדיעבד דרך בקשת החזר מס.

דוגמאות חישוב מס על עבודה אחרי פרישה – מקרי שימוש מעשיים

חשוב: הדוגמאות הבאות הן דוגמאות המחשה למס הכנסה בלבד. הן מניחות תושב ישראל, ללא הטבות יישוב, ללא זיכויים מיוחדים נוספים, ללא בן או בת זוג תלויים בחישוב, ולפי לוח הניכויים של רשות המיסים לשנת 2026. הן גם מניחות שבוצע קיבוע זכויות מלא לפי תקרת הפטור המופיעה בלוח הניכויים. בפועל, החבות האישית יכולה להשתנות לפי נתונים אישיים, טופס 101, נקודות זיכוי נוספות, פריסת מענקים, פנסיה מוכרת, קצבה תקציבית, והחלטות שנקבעו בקיבוע הזכויות.

מקרה 1: גמלאי בן 67 עם קצבה של 8,000 ₪ שחוזר לעבוד במשכורת 12,000 ₪

הנתונים

גבר, תושב ישראל, גיל 67, קצבת פנסיה חודשית 8,000 ₪, משכורת חודשית 12,000 ₪. נניח 2.25 נקודות זיכוי בסיסיות ושבוצע קיבוע זכויות מלא, כך שהפטור על קצבה עומד על 5,422 ש"ח לחודש.

שלב 1: מחשבים את החלק החייב של הקצבה

קצבה חודשית 8,000 ₪ פחות פטור 5,422 ₪ שווה 2,578 ₪ קצבה חייבת במס.

שלב 2: מחברים להכנסה הכוללת החייבת

 12,000 ₪  שכר ועוד 2,578 ₪  קצבה חייבת שווה 14,578 ₪  הכנסה חייבת לחודש.

שלב 3: מחשבים את המס לפי מדרגות 2026

על 7,010 ₪  הראשונים: 10% = 701 ₪ .
על 3,050 ₪  הבאים, בין 7,011 ל-10,060: 14% = 427 ₪ .
על היתרה, 4,518 ₪ : 20% = 903.6 ₪ .
סה"כ מס לפני זיכויים: 2,031.6 ₪ .

שלב 4: מפחיתים נקודות זיכוי

2.25 נקודות זיכוי כפול 242 ₪  לנקודה שווה 544.5 ₪ .
המס החודשי המשוער אחרי זיכוי: 1,487.1 ₪ .

מה קורה אם אותו אדם עובד בלי למשוך פנסיה

אם אותו אדם היה עובד על 12,000 ₪  בלבד, המס המשוער היה 971.5 ₪  לחודש. כלומר, בדוגמה הזו שילוב העבודה עם קצבה מגדיל את מס ההכנסה החודשי בכ-515.6 ₪ .

ומה לגבי תיאום מס

ללא תיאום מס, אם משלם הקצבה או המעסיק יתייחסו להכנסה כאל מקור משני עם ניכוי גבוה, הניכוי במקור עלול להיות גבוה בהרבה מהמס הסופי האמיתי. לדוגמה, 47% על קצבה של 8,000 ₪  הם 3,760 ₪ ניכוי במקור פוטנציאלי, בעוד שבחישוב המשולב בדוגמה המס הכולל על שתי ההכנסות יחד עומד על כ-1,487 ש"ח בלבד. זו בדיוק הסיבה שתיאום מס לגמלאי עובד הוא פעולה קריטית.

מסקנה מעשית

בדוגמה הזאת לא נכון להסתכל רק על "כמה המס על הקצבה" או "כמה המס על השכר". צריך להסתכל על המס המשולב. הקצבה אמנם לא כולה חייבת במס, אבל החלק החייב שלה דוחף את ההכנסה הכוללת עמוק יותר לתוך מדרגת 20%. לכן, מי שמתחיל לעבוד מחדש אחרי פרישה צריך כמעט תמיד לבדוק גם קיבוע זכויות וגם תיאום מס.

מקרה 2: פנסיונרית עם קצבה גבוהה של 18,000 ₪ שמתחילה עבודה חלקית של 6,000 ₪

הנתונים

אישה תושבת ישראל, קצבת פנסיה 18,000 ₪ בחודש, עבודה חלקית בשכר 6,000 ₪. נניח 2.75 נקודות זיכוי בסיסיות לאישה, ושבוצע קיבוע זכויות מלא בתקרת הפטור 5,422 ₪.

שלב 1: קובעים את החלק החייב של הקצבה

 18,000 ₪ פחות 5,422 ₪ שווה 12,578 ₪ קצבה חייבת במס.

שלב 2: מחברים להכנסה הכוללת

 12,578 ₪  קצבה חייבת ועוד 6,000 ₪ שכר שווים 18,578 ₪ הכנסה חייבת לחודש.

שלב 3: מחשבים לפי מדרגות המס

על 7,010 ₪ הראשונים: 701 ₪ .
על 3,050 ₪ הבאים: 427 ₪.
על 8,518 ₪ הבאים: 20% = 1,703.6 ₪.
סה"כ לפני זיכויים: 2,831.6 ₪ .

שלב 4: מפחיתים נקודות זיכוי

2.75 נקודות זיכוי כפול 242 ש"ח שוות 665.5 ₪ .
המס החודשי המשוער אחרי זיכוי: 2,166.1 ₪.

איפה נוצרת "בעיית ה-47%"

אם לא מבוצע תיאום מס, והעבודה החלקית של 6,000 ₪ מסומנת כהכנסה משנית עם ניכוי מקסימלי, ניכוי המס במקור עשוי להגיע ל-2,820 ₪ לחודש רק על המשכורת החלקית. זהו ניכוי במקור שעלול להיות גבוה מאוד ביחס למס הסופי לאחר חישוב משולב.

מסקנה מעשית

דווקא אצל מי שיש להם קצבה גבוהה יחסית, עבודה חלקית יכולה להיראות "קטנה", אבל מבחינת הניכוי בתלוש היא עלולה להיפגע חזק אם לא נערך תיאום מס. לכן השאלה הנכונה איננה רק "האם משתלם לעבוד", אלא "איך ייראה הניכוי בפועל אחרי קיבוע זכויות ותיאום מס".

מקרה 3: עובד שדוחה מימוש פנסיה וממשיך לעבוד

זהו אחד המקרים החשובים ביותר לתוכן שלך, כי הרבה גולשים שואלים לא רק "כמה מס אשלם", אלא "מה עדיף לי לעשות". כאן צריך להסביר בשפה פשוטה שההחלטה איננה רק שאלה של מס, אלא גם של תזרים, קצבה עתידית וגמישות כלכלית.

תרחיש ההשוואה

נניח גבר בן 67 עם אפשרות להתחיל לקבל קצבת פנסיה של 8,000 ₪, ובמקביל הוא ממשיך לעבוד בשכר 15,000 ₪. נבחן שתי חלופות:
א. עבודה בלבד, בלי להתחיל לקבל פנסיה.
ב. עבודה וגם קבלת קצבה, בהנחה שבוצע קיבוע זכויות מלא.

חלופה א: ממשיכים לעבוד, בלי להתחיל פנסיה

הכנסה חייבת: 15,000 ₪ .
מס לפי מדרגות:
 701 ₪ על המדרגה הראשונה,
427  ₪ על השנייה,
  988 ₪ על היתרה שבמדרגת 20%,
סה"כ 2,116 ₪ לפני זיכויים.
אחרי 2.25 נקודות זיכוי: 1,571.5 ₪.

חלופה ב: עובדים וגם מושכים קצבה

החלק החייב של הקצבה הוא 2,578 ₪ לאחר פטור.
הכנסה חייבת כוללת: 17,578 ₪ .
המס המשוער לאחר זיכוי: 2,087.1 ₪ לחודש.

מה ההפרש

בדוגמה הזו, התחלת קצבה תוך כדי עבודה מגדילה את מס ההכנסה החודשי בכ-515.6 ₪ לעומת מצב של עבודה בלבד. מצד שני, האדם מקבל גם תזרים קצבה מיידי. לכן, מבחינה כלכלית השאלה האמיתית היא לא רק כמה מס מתווסף, אלא האם הקצבה שמתחילה עכשיו עדיפה על קצבה גבוהה יותר בעתיד אם ידחה את תחילת המשיכה. רשות המסים נותנת את המסגרת המיסויית, אבל את כדאיות המהלך צריך לבחון גם ברמת התכנון הפרישתי.

ניסוח מומלץ לעמוד

אפשר לכתוב כך:
"דחיית הפנסיה עשויה להפחית את מס ההכנסה בטווח הקצר, משום שהחישוב נעשה רק על השכר. לעומת זאת, התחלת קצבה במקביל לעבודה מגדילה את התזרים המיידי, אך עלולה להעלות את המס המשולב. לכן ההחלטה אינה רק שאלה של מס, אלא גם של צרכי תזרים, גובה הקצבה העתידית והיקף הפטור שנקבע בקיבוע הזכויות."

מקרה 4: השוואה בין עבודה מלאה לחלקית אחרי פרישה מבחינת נטו לכיס

זה סוג תוכן שמנועי חיפוש ומודלי שפה אוהבים במיוחד, משום שהוא עונה על שאלה אמיתית של משתמשים: "האם עוד שעות עבודה באמת משאירות לי יותר כסף ביד".

הנחות

גבר בן 67, קצבת פנסיה 8,000 ₪ , בוצע קיבוע זכויות, 2.25 נקודות זיכוי.
נשווה בין שתי אפשרויות:
עבודה חלקית ב-6,000 ₪ ,
ועבודה רחבה יותר ב-12,000 ₪.

אפשרות א: שכר 6,000 ₪  וקצבה 8,000 ₪

החלק החייב של הקצבה: 2,578 ₪ .
הכנסה חייבת כוללת: 8,578 ₪ .
מס לפני זיכויים: 920.52 ₪.
אחרי נקודות זיכוי: 376.02 ₪  .

אפשרות ב: שכר 12,000 ₪  וקצבה 8,000 ₪

הכנסה חייבת כוללת: 14,578 ₪ .
המס אחרי זיכוי: 1,487.1 ₪ .

מה לומדים מזה

המעבר מעבודה חלקית ל-12,000 ₪ מגדיל את נטל מס ההכנסה החודשי בכ-1,111 ₪ בערך. מצד שני, ההכנסה הברוטו כמובן גדלה הרבה יותר. לכן, ברוב המקרים עבודה רחבה יותר עדיין מגדילה את הנטו, אבל לא ביחס אחד לאחד.

ניסוח שעובד טוב בעמוד

"עבודה חלקית אחרי פרישה לא בהכרח 'נבלעת' במס, אבל ככל שההכנסה הכוללת גדלה, חלק גדול יותר מהשכר עלול להיכנס למדרגות מס גבוהות יותר. לכן חשוב לבדוק את הנטו המשולב, ולא רק את שיעור המס שמופיע על מקור הכנסה אחד."

טבלת השוואה – תרחיש, מס ללא תיאום, מס עם תיאום

הבסיס לטבלה הוא עמדת רשות המיסים שלפיה תיאום מס מקוון אפשרי לשנה הנוכחית בלבד, קיים החזר מס עד שש שנים אחורה, ומי שהגיעו לגיל הזכאות אך לא ערכו קיבוע זכויות אינם יכולים תמיד לבצע את ההליך המקוון.

מתי כדאי לדחות מימוש פנסיה ומתי להתחיל מיד

זהו סעיף השוואתי חשוב מאוד, משום שהרבה גולשים מחפשים תשובה עקרונית, לא רק מספרית.

אסטרטגיה 1: עבודה בלי להתחיל לקבל פנסיה

היתרון המרכזי הוא חישוב מס פשוט יותר, כי קיימת רק הכנסה אחת מעבודה. במקרים רבים זה מפחית את המס בטווח הקצר, וגם דוחה את תחילת המשיכה מהחיסכון הפנסיוני. החיסרון הוא שהגולש מוותר על תזרים קצבה עכשיו.

אסטרטגיה 2: פנסיה בלי עבודה

היתרון הוא תזרים שוטף וקבוע, ולעיתים גם נוחות תכנונית. החיסרון הוא שלא תמיד מנצלים יכולת השתכרות נוספת, ובחלק מהמקרים קצבה שתידחה הייתה יכולה להיות גבוהה יותר בהמשך. ההיבט הזה כבר חורג ממס טהור ונכנס לתכנון פרישה.

אסטרטגיה 3: שילוב עבודה ופנסיה עם תיאום מס

זו לרוב האסטרטגיה הגמישה ביותר, משום שהיא מאפשרת גם שכר וגם קצבה, אבל היא דורשת סדר: קיבוע זכויות, תיאום מס, ומעקב אם חלו שינויים במהלך השנה. היתרון הוא מקסימום תזרים. החיסרון הוא מורכבות מיסויית וסיכון לניכוי יתר אם לא מטפלים נכון.

טבלת השוואה בין 3 אסטרטגיות

למה אנשים משלמים לפעמים "47% מס על עבודה אחרי פרישה", ואיך נמנעים מזה

זו שאלה מצוינת לעמוד, כי היא נשאלת שוב ושוב. התשובה הנכונה היא שברוב המקרים לא מדובר במס סופי של 47% על כל ההכנסה, אלא בניכוי מס במקור שעלול להיות גבוה בהיעדר תיאום מס. שיעור 47% הוא השיעור השולי העליון בלוח המס החודשי לשנת 2026, והוא חל על החלק שנמצא במדרגה העליונה או משמש לעיתים בסיס לניכוי מחמיר על מקור משני עד שיומצא אישור מתאים.

איך נמנעים מזה בפועל:
ראשית, מבצעים קיבוע זכויות אם הגעתם לגיל הזכאות ומתחילים לקבל קצבה מזכה. שנית, מבצעים תיאום מס מול רשות המסים כבר בתחילת השנה או מיד עם תחילת העבודה הנוספת. שלישית, אם הניכוי כבר בוצע ביתר, בודקים זכאות להחזר מס. רשות המסים מציינת מפורשות שהחזר מס ניתן לבקש עד שש שנים אחורה מתום שנת המס.

תיאום מס לגמלאי עובד – איך עושים את זה נכון

רשות המסים מאפשרת לבצע תיאום מס באופן מקוון לשנה הנוכחית בלבד. לצורך ההליך כדאי להכין מספרי תיקי ניכויים של המעסיקים או המשלמים, ורצוי גם תלושי שכר או תלושי קצבה כדי להזין נתונים מדויקים. מי שהגיעו לגיל הזכאות אך לא ערכו קיבוע זכויות, אינם יכולים בהכרח לבצע את ההליך באופן מקוון ועליהם לפנות לפקיד השומה.

איך קצבת אזרח ותיק משתלבת בתמונה

כאן חשוב לדייק. ביטוח לאומי קובע שקצבת אזרח ותיק משולמת מגיל פרישה בהתאם למבחן הכנסות, או מגיל 70 בלי מבחן הכנסות. באותו זמן, ביטוח לאומי מדגיש שהכנסה מפנסיה אינה מובאת בחשבון לצורך מבחן ההכנסות של קצבת אזרח ותיק. לכן, כשכותבים על עבודה אחרי פרישה, חשוב להפריד בין שלושה דברים שונים:
האם יש קצבת פנסיה,
האם יש שכר מעבודה,
והאם קיימת זכאות לקצבת אזרח ותיק.

מדרגות המס שלפיהן מחושב גובה המס במקרה של עבודה אחרי פרישה

מדרגות המס העדכניות ל-2026 הן:

זהירות: תשלום מס עודף במקרה של עבודה אחרי פרישה

מבחינת רשות המיסים, פנסיונרים שממשיכים לעבוד הם כמובן עובדים לכל דבר, בדיוק כמו מי שמועסק בגיל צעיר. כן ייתכן הבדל שעשוי להיות משמעותי: אם הגמלאי או הגמלאית מקבל גם משכורת וגם קצבה פנסיונית, רשות המיסים מתייחסת לכך כהכנסה הכפולה (בדיוק כמו עובד לפני הפרישה שעובד בשני מקומות עבודה במקביל).

במצב כזה, מוטל על ההכנסה המשנית מס בשיעור המקסימלי, 47%. כלומר אתם עלולים לאבד כמעט מחצית מהקצבה הפנסיונית או כמעט מחצית מהמשכורת. על-מנת להימנע מכך, נדרשת פנייה יזומה לרשות המיסים – תיאום מס או החזר מס.

תיאום מס על עבודה אחרי פרישה

הפעולה הנדרשת במקרה שבו יש גם הכנסה מעבודה וגם קצבת פנסיה הוא תיאום מס. ניתן לבצע את התיאום לאורך כל שנת המס, אם כי מומלץ לעשות זאת כבר בתחילת השנה (ובמקרה שמתרחשים שינויים במהלכה, לעדכן את רשות המיסים).

יש 3 דרכים אפשריות לבצע את תיאום המס: אופציה אחת היא אונליין, באתר של רשות המיסים (לאחר רישום וקבלת קוד אישי), באמצעות פנייה בכתב לפקיד השומה (בהתאם לכתובת המגורים שלכם, על גבי טופס שנקרא טופס 116), ודרך מייצג מוסמך.

על-מנת לאפשר טיפול יעיל בפנייה, יש להציג לרשות המיסים את הפרטים הרלוונטיים ובהם תלוש המעיד על קבלת קצבה פנסיונית ותלוש שכר (או לחילופין את מספר תיק הניכויים שאותו מבקשים מהמעסיק). העובד או העובדת אחראים על העברת האישורים שמתקבלים מרשות המיסים למעסיק ולגוף שמנהל את קרן הפנסיה.

החזר מס על עבודה אחרי פרישה

תיאום מס רלוונטי לשנה ספציפית, והוא אפשרי כל עוד לא הסתיימה אותה שנת מס. אם לא ביצעתם את הפעולה הזו, תשלמו על ההכנסה המשנית את שיעור המס המקסימלי, 47% – אבל עדיין ניתן לתקן את העיוות.

הפעולה הרלוונטית במקרה כזה היא בקשה לקבלת החזר מס. ניתן להגיש בקשת החזר מס עד 6 שנים אחורה. כלומר, אם שילמתם ב-2020 סכום גבוה מדי בגלל היעדר תיאום מס, המועד האחרון שבו תוכלו לבקש מרשות המיסים שתחזיר לכם את הגבייה העודפת הוא 31.12.2026.

שימו לב: יש להגיש בקשה נפרדת עבור כל שנת מס שבה שולם מס עודף שלא לצורך.

ההגשה היא אונליין או בכתב, באמצעות טופס 135 של שנת המס הרלוונטית. בכל מקרה יש לצרף לבקשה טופסי 106 מהמעסיק וגם מחברת הגמל או הפנסיה, אישורים על הכנסות בן/בת הזוג, אסמכתא שמאמתת את פרטי חשבון הבנק שאליו יועבר ההחזר (אישור ניהול חשבון, צילום המחאה), וכן מסמכים שמקנים הקלות במס (לדוגמה, תרומות מוכרות במס, אישורים בנושאי בריאות או אישורים על תשלומים לקופות גמל).

לאחר שרשות המיסים מאשרת את הבקשה, הכסף מועבר באופן אוטומטי לחשבון הבנק, בצירוף הצמדה וריבית.

קיבוע זכויות על-מנת להפחית מס אחרי פרישה

פעולה מומלצת נוספת לטובת הפחתת תשלומי המס אחרי הפרישה נקראת קיבוע זכויות. גם הפעולה הזו מתבצעת מול רשות המיסים, והיא רלוונטית למי שבוחרים גם להישאר בשוק התעסוקה וגם להתחיל לקבל את הקצבה הפנסיונית.

מהות הפעולה היא קבלת פטור ממס על חלק מהקצבה הפנסיונית. מאחר שרשות המיסים מחשבת את גובה המס בהתאם להכנסה המצרפית (חיבור המשכורת וקצבת הפנסיה), התוצאה של קיבוע הזכויות היא תשלום מס מופחת.

שימו לב: תקרת הפטור ממס על קצבת פנסיה היא 5,422 ₪ (נכון ל-2026. התקרה מתעדכנת אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית המדד וכן על-פי מתווה שנועד להעלות את שיעור הפטור בהדרגה). קיבוע הזכויות מתבצע באמצעות טופס 161ד, ומומלץ לממש את האופציה כבר בקבלת שתי קצבאות ראשונות.

ההבדל בין חישוב מס על עבודה אחרי פרישה עם קצבת פנסיה ובלעדיה

מס על עבודה אחרי פרישה עלול להיות גבוה גם כשמקפידים לבצע תיאום מס. הסיבה לכך היא שרשות המיסים מתייחסת כאמור להכנסה המצרפית, כלומר הסכום של השכר ושל קצבת הפנסיה.

דוגמה: פנסיונר מקבל קצבה חודשית בסך 8,000 ₪ ועוד משכורת חודשית בסך 10,000 ₪. בשלב ראשון רשות המיסים מפחיתה מהקצבה החודשית את תקרת הפטור (בהנחה שהפנסיונר ביצע קיבוע זכויות), כך שהפנסיה החייבת במס היא למעשה 2,625 ₪ (8,000 ₪ פחות 5,375). ההכנסה המצרפית היא 12,625 ₪, ולכן היא מחולקת ל-3 מדרגות מס: על 7,010 ₪ הראשונים משולם מס בשיעור 10% (כלומר 701 ₪), במדרגת המס הבאה יש 3,050 ₪ ועליהם משולם מס בשיעור 14% (כלומר 427 ₪), והיתרה בסך 2,565 ₪ נמצאת במדרגת המס השלישית ומוטל עליה מס בשיעור 20% (שהם 513 ₪).

השלב הבא בחישוב הוא שקלול נקודות הזיכוי המגיעות לכל תושבי ישראל. גברים זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי, נכון ל-2026 שווי נקודת זיכוי הוא 242 ₪, כך שרשות המיסים מפחיתה מהשומה 544.5 ₪.

בשורה התחתונה הפנסיונר ישלם למדינה מדי חודש 1,096.5 ₪ (701 + 427 + 313 פחות 544.5).

ללא קצבת הפנסיה, נדרש תשלום מס על השכר בלבד, כלומר 10,000 ₪. השומה מורכבת מ-10% על 7,010 ה₪ הראשונים (701 ₪) ועוד 14% על 2,990 ה₪ הבאים (418.6 ₪), ובסך הכל 1,119.6 ₪. בקיזוז נקודות הזיכוי, 544.5 ₪, השורה התחתונה היא 575.1 ₪.

בדוגמה הזו הפנסיונר משלם מדי חודש עוד כ-500 ₪ למדינה, כלומר הפסד מצטבר של כ-6,000 ₪ בשנה.

השיקולים הרלוונטיים ביחס לקבלת קצבה פנסיונית כשממשיכים לעבוד

כשאדם מגיע לגיל הפרישה ומחליט להמשיך לעבוד, מכל סיבה שהיא, נדרשת החלטה נוספת: האם להתחיל לממש את החיסכון הפנסיוני, או להמתין עד לפרישה בפועל.

מס על עבודה אחרי פרישה הוא באופן טבעי שיקול מרכזי. הצירוף של המשכורת עם קצבת הפנסיה עלול להוביל להימצאות במדרגות מס גבוהות יחסית, ולתשלום סכומי כסף גבוהים יותר למדינה (בהשוואה למצב שבו ממתינים עם קבלת הקצבה).

בנוסף, ככל שדוחים את מועד תחילת מימוש החיסכון הפנסיוני, הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שקצבת הפנסיה מחושבת על סמך הסכום המצטבר בחיסכון ועל סמך מקדם המרה. הדחייה מקטינה את מקדם ההמרה, וברוב המקרים גם מגדילה את הסכום המצטבר (בזכות התשואה שמניב החיסכון וגם מפני שנמשכות ההפקדות מתוך המשכורת).

החיסרון של דחיית קבלת הקצבה הפנסיונית הוא שמספר הקצבאות פוחת. לכן, מומלץ לערוך חישוב מפורט ומדויק, רצוי בעזרת מומחים בתחום, כדי להבין מהי האופציה שתניב לכם סכום כסף גבוה יותר בשורה התחתונה.

כיצד משפיעה קצבת אזרח ותיק על חישוב מס על עבודה אחרי פרישה?

קצבת אזרח ותיק לא מוגדרת כהכנסה חייבת במס. בהתאם היא לא משפיע על חישוב חבות המס אצל גמלאים וגמלאיות שממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. כן ישנה השפעה של המשך התעסוקה על זכאות לקצבה: החל מגיל 70 קצבת אזרח ותיק משולמת לכל אדם, בלי קשר להכנסות שלו. החל מגיל הפרישה (67 לגברים, בין 63 ל-65 לנשים) ועד גיל 70, הביטוח הלאומי בוחן את רמת ההכנסות של האדם, וקובע בהתאם האם תשולם לו קצבה מלאה, האם תשולם קצבה חלקית או שמא הוא לא יקבל קצבה בכלל. בהתאם מי שבוחרים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה עלולים להפסיד סכומי כסף מסוימים (גם אם אי קבלת קצבה בשנים האלה תוביל לתוספת בשיעור 5% על כל שנה כזו כשהקצבה כן תשולם).

זהו שיקול נוסף שחשוב לקחת בחשבון לפני ההחלטה אם להמשיך לעבוד, לצד שיקולי המיסוי (וכמובן גם שיקולים אחרים, כולל לא כלכליים).

סיכום: כך תתנהלו נכון כדי לשלם מינימום מס על עבודה אחרי פרישה

מס על עבודה אחרי פרישה הוא סוגיה שמצדיקה תשומת לב בגלל סכומי הכסף המשמעותיים שניתן לחסוך. אג'נדה מציעה לכם שירותי תכנון פרישה מקיפים, כולל כמובן התייחסות לנושאי המיסוי השונים ומיצוי כל ההטבות וההקלות האפשריות. השירות ניתן על-ידי מומחים בעלי רישיון פנסיוני של משרד האוצר וניסיון עשיר, בשקיפות מלאה, והוא יסייע לכם לייצר את רמת החיים הגבוהה ביותר האפשרית בגיל הפרישה