מקרה מוות בקרן הפנסיה, כלומר מצב שבו בעל או בעלת חיסכון פנסיוני שמתנהל בקרן פנסיה הולכים לעולמם, מעלה מספר שאלות חשובות. בפרט כדאי לדעת מה קורה לכסף שהצטבר בקרן ומי יזכה ליהנות ממנו. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים גם למצב שבו מקרה המוות מתרחש עוד לפני שהאדם יצא לפנסיה וגם למצב שבו המוות מתרחש כשהאדם כבר מקבל קצבה חודשית מהקרן. חשוב לציין כי המידע רלוונטי אך ורק לחוסכים בקרנות הפנסיה – עבור החוסכים בביטוחי מנהלים ישנם כללים שונים.
מי זכאי לקבל את הכספים במקרה של מוות?
שני המונחים הראשונים שכדאי להכיר בהקשר של מקרה מוות בקרן הפנסיה הם "שאירים" ו"מוטבים". כל קרן פנסיה פעילה כוללת באופן אוטומטי גם ביטוח למקרה שבו החוסך או החוסכת הולכים לעולמם לפני שהם מתחילים לממש את החיסכון הפנסיוני. הזכאים לקבל את הפנסיה על-פי כיסוי ביטוחי זה מוגדרים כ"שאירים". ההגדרה מופיעה בתקנון של כל קרן פנסיה והיא כוללת את האלמן או האלמנה (לרבות ידוע/ה בציבור) ואת הילדים עד גיל 21 (במקרה של ילד מוגבל אין מגבלת גיל). בחלק מהמקרים, וכשאין בן/בת זוג וילדים, גם הורים שבעל קרן הפנסיה אחראי לפרנסתם ייחשבו כשאירים.
כשאין שאירים, רשאי החוסך לקבוע "מוטבים" – כלומר אנשים שהם אלה שיקבלו את כספי הפנסיה במקומו אם הוא ילך לעולמו. את רשימת המוטבים מומלץ לבחון אחת לשנה-שנתיים ולוודא שהיא עדיין תקפה – ואם לא, כמובן להתאים אותה לנסיבות החיים העדכניות. כשאין שאירים וגם לא מוטבים, זהות הזכאים לכספי הפנסיה תיקבע על-פי צוואה ואם גם אין צוואה – לפי חוק הירושה.
מקרה מוות בקרן הפנסיה לפני הפרישה מהעבודה
כאמור ישנם שני סוגים של מקרה מוות בקרן הפנסיה: לפני היציאה לפנסיה ולאחריה. כשהמוות מתרחש כשהחוסך או החוסכת עדיין מפקידים כספים לקרן באופן פעיל, השאירים (או הזכאים האחרים, בהתאם לכללים שפורטו בפסקה הקודמת) זכאים לקצבה חודשית.
גובה הקצבה מחושב על סמך 3 פרמטרים: השכר הקובע, מסלול הפנסיה וזהות האדם. השכר הקובע הוא השכר שעבורו התבצעו ההפקדות לחיסכון הפנסיוני. המסלול שהחוסך או החוסכת בחרו מגדיר את היקף הכיסוי – אם הם בחרו בכיסוי מלא, הקצבה תחושב על בסיס 100% מהשכר הקובע. אם לעומת זאת נבחר מסלול שבו הכיסוי חלקי, הקצבה תחושב על בסיס אחוז הכיסוי (למשל 40%מהשכר).
השלב הבא בחישוב הוא חלוקת הקצבה בין השאירים: כשיש בן/בת זוג וילדים, בן/בת הזוג מקבלים 60%, והיתרה, כלומר 40% מתחלקת בין הילדים. כשיש רק ילד אחד זכאי (עד גיל 21, או מבוגר יותר אם מדובר על ילד בעל מוגבלות), החלק שלו בקצבה יהיה 30%. בן/בת הזוג יקבלו את חלקם בקצבה לכל חייהם, ואילו הילדים עד גיל 21. כך למשל אם יש שני ילדים, בני 16 ו-13, ב-5 השנים הראשונות אחרי אותו מקרה מוות בקרן הפנסיה כל אחד מהם יקבל 20% מהקצבה שחושבה, ולאחר מכן הילד הקטן יקבל 30% מהקצבה שחושבה במשך עוד 3 שנים (עד שגם הוא יהיה בן 21). כשאין בן/בת זוג אלא רק ילדים, מלוא הקצבה (100%) תחולק ביניהם.
מקרה מוות בקרן הפנסיה כשהיא אינה פעילה
ישנם לא מעט ישראלים בגיל העבודה שיש ברשותם קרן פנסיה לא פעילה (ולפעמים הם אפילו לא מודעים לכך ולכן תמיד מומלץ להיעזר באתר של משרד האוצר כדי לגלות את אותם חסכונות שנשכחו עם השנים). כשבעל או בעלת קרן פנסיה לא פעילה נפטרים, האופן שבו מחולקת הקצבה הקובעת בין בן/בת הזוג לילדים זהה לאופן החלוקה בקרן פנסיה פעילה – כלומר כל הכללים שפורטו בפסקה הקודמת תקפים, למעט ההכפלה בשכר הקובע, שכן הקרן אינה פעילה ולכן מחשבים על סמך הצבירה הקיימת. גובה הקצבה הוא חלוקת הסכום שיש באותה קרן פנסיה לא פעילה במקדם שמחשבת הקרן. גובה המקדם משתנה בהתאם לשנות הלידה של בן/בת הזוג והילדים.
מקרה מוות בקרן הפנסיה אחרי היציאה לפנסיה
מקרה מוות בקרן הפנסיה אחרי שהאדם כבר התחיל לקבל קצבה חודשית הוא מצב שונה. במקרה כזה ישנם שני מונחים נוספים שחשוב להכיר: "תקופת הבטחה" ו"שיעור קצבה לאלמנה".
תקופת ההבטחה היא סוג של ביטוח – כשהאדם יוצא לפנסיה הוא רשאי להגדיר פרק זמן שבו המוטבים שבחר ייהנו מהקצבה החודשית אם הוא עצמו ילך לעולמו. תקופת ההבטחה יכולה להיות 60 חודשים, 120 חודשים, 180 חודשים וגם 240 חודשים. אם לדוגמה הקצבה של האדם היא 7,000 ש"ח, הוא בחר תקופת הבטחה של 120 חודשים ונפטר 50 חודשים אחרי שהתחיל לקבל את הקצבה – המוטבים שלו זכאים ל-70 קצבאות, כלומר ל-490,000 ש"ח. התשלום למוטבים הינו חד-פעמי, ולכן הם יקבלו את כל הסכום בבת אחת.
חשוב להדגיש כי לתקופת ההבטחה ישנה עלות: ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך הקצבה החודשית שמקבל הפנסיונר תהיה נמוכה יותר (ולכן הוא רשאי גם לוותר על תקופת ההבטחה).
שיעור קצבה לאלמנה הוא החלק של הקצבה שהיא תקבל לאחר תום תקופת ההבטחה. אם למשל נבחר שיעור קצבה 60% וגובה הקצבה של החוסך עצמו היה 8,000 ש"ח, האלמנה תמשיך לקבל כל עוד היא חיה 4,800 ש"ח מדי חודש – מרגע שמסתיימת תקופת ההבטחה (אם היתה כזו, ואם החוסך ויתר עליה – החל מהמועד של אותו מקרה מוות בקרן הפנסיה). שיעור הקצבה המינימלי האפשרי הוא 30% והמקסימלי – 100%. ככל ששיעור הקצבה גבוה יותר, כך קטנה הפנסיה שמקבל החוסך בעודו בחיים, כך שנדרשת החלטה מושכלת.
כמובן שניתן לשלב תקופת הבטחה עם שיעור קצבה לאלמן למשך כל ימי חיו.
איך להבטיח מקסימום רווחה כלכלית?
כפי שניתן לראות, האפשרות של מקרה מוות בקרן הפנסיה מחייבת קבלת החלטות חשובות גם במהלך החיסכון וגם במועד הפרישה מהעבודה: קביעת מוטבים, בחירת מסלול לפנסיה (כלומר היקף הכיסוי לשאירים), קביעת תקופת הבטחה ובחירת שיעור קצבה לאלמנה. מאחר שאף אחד ואף אחת לא יכולים לדעת מתי יסיימו את חייהם, כדאי מאוד לא לדחות את קבלת כל ההחלטות הנ"ל אלא להקדיש להן את תשומת הלב הראויה. המלצה נוספת היא לקבל החלטות משמעותיות אלה בעזרת אנשי מקצוע מנוסים ובקיאים – הצוות של אג'נדה כולל מומחים בעלי רישיון פנסיוני מטעם משרד האוצר, והם אמונים על מתן ייעוץ מותאם אישית לכל חוסך וחוסכת, בכל נקודת זמן.