תכנון פרישה נכון הוא תהליך הכרחי כשמתקרבים לגיל הפנסיה, או כשיש הצעה לפרישה מוקדמת. זהו צומת משמעותי מאוד בחיים, ורק עם היערכות מדויקת אפשר להבטיח רווחה כלכלית מקסימלית בשנים הרבות שבהן כבר אין הכנסה שוטפת מעבודה. הרבה אנשים מבינים את החשיבות של תכנון הפרישה, אבל לא יודעים איפה מתחילים – ולכן הכנו מדריך שמפרט את השלבים השונים של התכנון, מהרגע הראשון שבו מחליטים להתכונן לפרישה.
השלב הראשון של תכנון פרישה נכון: יצירת תמונת מצב מדויקת ומפורטת
באופן טבעי קבלת החלטות מיטבית לקראת היציאה לפנסיה – בין אם בגיל הפרישה ה"רשמי" ובין אם בגיל צעיר יותר – מחייבת תמונת מצב עדכנית, מפורטת ומדויקת. בהתאם, השלב הראשון של תכנון פרישה נכון הוא איסוף כל המידע הרלוונטי.
הנתונים הנדרשים שונים מאדם לאדם. באופן עקרוני חשוב להבין מהם הנכסים הקיימים (כולל כמובן החסכונות ובראשם החיסכון הפנסיוני), אילו מקורות הכנסה צפויים כשכבר לא יהיה שכר חודשי (כולל קצבאות שונות), וגם מהן ההוצאות הצפויות בהתאם לרמת החיים המבוקשת. אם קיבלתם הצעה לפרישה מוקדמת, כל פרטי ההצעה נכללים כמובן גם הם במידע הרלוונטי לקבלת ההחלטות החשובות.
חישוב הוצאות לטווח הקצר וגם לטווח הארוך יותר
הערכת היקף ההוצאות החודשיות היא אחד האתגרים העיקריים במסגרת תכנון פרישה נכון. אנחנו חיים בעידן של אי ודאות משמעותית, ובנוסף אין אדם שיוצא לפנסיה ויודע כמה שנים עוד צפויות לו (וכמובן שאנחנו מאחלים לכולם עד 120, בבריאות טובה ועם חיים באיכות גבוהה).
למרות הקושי, אסור לדלג על השלב הזה בתכנון הפרישה, כדי לא להגיע למצב שבו אין לכם משאבים כלכליים למימוש מטרות שונות. את ההוצאות השונות כדאי לחלק לאלה הקבועות – דיור כולל חשבונות, מזון, תחבורה, בריאות (כדאי לקחת בחשבון שבגיל מבוגר ייתכנו הוצאות גבוהות יותר מבעבר על צורכי בריאות), ביטוחים; ולאלה החד-פעמיות – למשל שיפוץ הבית כדי שתוכלו להזדקן בו בנחת, מימון לימודים לילדים או לנכדים, טיול מפנק בחו"ל ועוד. כמו כן חשוב לנסות לדייק ככל האפשר את פירוט ההוצאות גם לטווח ארוך, כך שתוכלו לספק מענה כלכלי לכל צורך גם בעתיד הרחוק.
האם להמשיך לעבוד, ואיך ההחלטה משפיעה על שאר מקורות ההכנסה?
תכנון פרישה נכון הוא מונח מעט מטעה: לכאורה התהליך מתבצע לקראת הפרישה מעבודה, אבל בפועל ייתכן מצב שבו המסקנה מהתכנון המקיף תהיה שכדאי להמשיך לעבוד, בהיקף כזה או אחר.
בפרט עולה השאלה האם להמשיך לעבוד כשמקבלים הצעה לפרישה מוקדמת. במקרים כאלה נדרשת השוואה מדויקת בין המצב הכלכלי כשנענים להצעה לבין המצב הכלכלי אם מוותרים על האופציה, תוך התייחסות גם לשנים הקרובות וגם להמשך הדרך. כמובן שישנם עוד שיקולים להחלטה מתי לסיים את פרק הקריירה בחיים, אבל כדאי מאוד לקבל את ההחלטה הזו גם על סמך שורה תחתונה ברורה בהיבט הכספי.
גם כשמגיעים לגיל הפרישה הרשמי, אין חובה לצאת לפנסיה. יש לא מעט גברים ונשים שממשיכים לעבוד, גם כן משיקולים שונים ולא רק כספיים. חשוב לדעת שהמשך עבודה אחרי גיל הפרישה משפיע גם על הקצבה הפנסיונית וגם על הקצבאות מביטוח לאומי, כך שגם במקרים אלה נדרשת השוואה מושכלת בין שתי האופציות, לעבוד או לא לעבוד.
תכנון פרישה נכון ואופן מימוש החיסכון הפנסיוני
שלב חשוב נוסף במסגרת תכנון הפרישה הוא ההחלטה איך לממש את החיסכון הפנסיוני. ההחלטה הזו מתקבלת עוד לפני הפרישה, ומאחר שהיא משפיעה על כל פרק הזמן שאחרי היציאה לפנסיה, חובה לקבל אותה רק אחרי שיקול דעת מעמיק.
אפשרות אחת היא להמיר את כל החיסכון הפנסיוני לקצבה חודשית. אפשרות שנייה היא למשוך חלק מהכסף באופן חד-פעמי, ואת השאר להמיר לקצבה הפנסיונית החודשית. בהקשר זה חשוב להדגיש שעל-פי החוק, חובה להשאיר בקרן הפנסיה או קופת הגמל מספיק כסף כדי שהקצבה החודשית תהיה לפחות 5,306 ש"ח (נכון ל-2026, הסכום המדויק משתנה משנה לשנה) כדי לבצע פדיון חד פעמי כגון היוון קצבה מזכה או היוון קצבה מוכרת וזאת רק לאחר הגעה לגיל הפרישה התקני (62-65 לאישה ו 67 לגבר). יש לציין כי ניתן לבצע היוון של 25% מהקצבה גם אם אינה מגיעה לקצבה המזערית, בכל מקרה חשוב להכיר את כל אפשריות המשיכה.
משיכה חד-פעמית מאפשרת לממן הוצאות גדולות חד-פעמיות וגם להשקיע את הכסף, אבל הקטנת הקצבה הפנסיונית מחייבת זהירות רבה.
תרחישי תכנון פרישה – דוגמאות מעשיות
כדי להבין באמת איך נראה תכנון פרישה פיננסי נכון, צריך לראות איך זה מתבטא במספרים ובחיים עצמם. הדוגמאות הבאות ממחישות מצבים שונים ואיך מתאימים להם אסטרטגיה.
מקרה 1 – שכיר בן 35 עם משפחה
מצב התחלתי:
שכיר בן 35, שכר חודשי של כ-15,000 ₪, נשוי עם שני ילדים. החיסכון הפנסיוני קיים אך לא נבדק לעומק.
מטרה:
להגיע לגיל פרישה (67 לגברים, 62-65 לנשים בהתאם לשנת לידה) עם הכנסה חודשית של כ-12,000 ₪ נטו.
חישוב בסיסי:
בהנחה של פרישה של כ-25 שנה, נדרש הון שיאפשר קצבה יציבה לאורך זמן.
עקרון: קצבה חודשית × מספר חודשי פרישה.
לדוגמה, לקצבה חודשית של 12,000 ש"ח נדרשת צבירה של כ-2,400,000 ש"ח (לפי מקדם המרה ממוצע של כ-200 לגבר בן 67). הסכום הנדרש משתנה לפי גיל הפרישה, מין ומקדם אישי.
אסטרטגיה:
1. הגדלת הפקדות לפנסיה במידת האפשר
2. בחירת מסלול השקעה עם חשיפה מנייתית משמעותית
3. בדיקת דמי ניהול
4. שילוב קרן השתלמות לצורך חיסכון נזיל
תוצאה צפויה:
הגדלת החיסכון לאורך זמן ושיפור משמעותי של הקצבה העתידית.
מקרה 2 – עצמאי בן 45 שהתחיל מאוחר
מצב התחלתי:
עצמאי בן 45 עם הכנסה משתנה בין 20,000 ל-40,000 ₪. התחיל לחסוך בגיל מאוחר יחסית.
אתגר מרכזי:
פער בצבירה לעומת חוסכים שהתחילו מוקדם.
אסטרטגיה:
1. הגדלת שיעור ההפקדה השנתית
2. שימוש בקרן השתלמות כמכשיר משלים
3. בחינת ביטוח מנהלים בהתאם לתנאים קיימים
4. תכנון מס שוטף להקטנת חבות
היגיון:
ככל שמתחילים מאוחר, יש צורך "להאיץ" את קצב החיסכון.
תוצאה צפויה:
צמצום הפער, אך תוך הבנה שהקצבה העתידית תלויה בהתמדה ובהפקדות בפועל.
מקרה 3 – זוג בני 60 לפני פרישה
מצב התחלתי:
בני זוג עם צבירה כוללת של כ-1.8 מיליון ₪ במספר מוצרים פנסיוניים.
דילמה:
האם למשוך סכום הוני או להמיר לקצבה. יש לציין: קצבה מזערית בשנת 2026 עומדת על 5,306 ש"ח לחודש – מתחת לסכום זה ניתן להוון את הקצבה ולמשוך כסכום חד-פעמי. כמו כן, ניתן לשקול שימוש בתיקון 190 (קופת גמל לגמלאים) להפקדת כספים הוניים ומשיכתם כקצבה פטורה ממס.
בדיקות שבוצעו:
1. חישוב קצבה צפויה
2. בדיקת מיסוי על משיכה
3. בחינת תזרים חודשי
אסטרטגיה:
1. שמירה על חלק מהכספים לקצבה
2. פריסת מענקי פרישה
3. ביצוע קיבוע זכויות
4. התאמת מסלולי השקעה לרמת סיכון נמוכה יותר
תוצאה צפויה:
שיפור ההכנסה החודשית נטו ושמירה על יציבות כלכלית.
מקרה 4 – שכיר בן 50 עם מספר קופות מפוזרות
מצב התחלתי:
חוסך עם מספר קרנות פנסיה וקופות גמל בגופים שונים.
בעיה:
חוסר שליטה ופיזור לא יעיל.
אסטרטגיה:
1. איחוד קופות
2. בדיקת דמי ניהול
3. התאמת מסלול השקעה לגיל
תוצאה צפויה:
שיפור ניהול החיסכון והפחתת עלויות.
בחירות נוספות לקראת מימוש החיסכון הפנסיוני
עוד החלטה רלוונטית ביחס לאופן מימוש החיסכון הפנסיוני נקראת תקופת הבטחה. הכוונה היא לתקופה שבה גם אם האדם עצמו שיצא לפנסיה הולך לעולמו, השאירים שלו ממשיכים לקבל את הקצבה הפנסיונית שלו במלואה. לא חובה לקבוע תקופה כזו, ומצד שני המקסימום הוא 240 חודשים בביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה אך לא יותר מגיל 87 בקרנות הפנסיה החדשות. ככל שתקופת ההבטחה תהיה ארוכה יותר, כך הקצבה עצמה תהיה נמוכה יותר (בהתאם למשך התקופה), כך שנדרש איזון מדויק בין הרצון להבטיח הכנסה מקסימלית לשאירים בכל מצב לבין הרצון לקבל קצבה מקסימלית בהווה.
אחרי שמסתיימת תקופת ההבטחה, אם הייתה כזו, האלמן או האלמנה מקבלים קצבה חלקית או מלאה. שיעור הקצבה לאלמנ/ה יכול להיות 30% עד 100% בקרנות הפנסיה. באופן דומה להשפעה של תקופת ההבטחה, ככל ששיעור הקצבה גבוה יותר, כך הקצבה (מיד עם הפרישה מעבודה) תהיה נמוכה יותר. בהתאם תכנון פרישה נכון מתייחס גם לבחירה הזו.
איך תכנון פרישה נכון עוזר לכם למצות את הטבות המס המגיעות לכם?
המדינה מבינה את חשיבות הסיוע למי שיצאו לפנסיה, והדרך לעשות זאת היא באמצעות הטבות מס. ההטבות השונות עשויות להסתכם בסכומי כסף משמעותיים, והן רלוונטיות כמעט לכל אחד ואחת. מצד שני, רובן לא ניתנות באופן אוטומטי, ולכן חשוב קודם כל להיות מודעים לאפשרויות, ובנוסף גם לבצע את הפעולות הבירוקרטיות הרלוונטיות כדי לממש כל הטבה.
ההטבה המשמעותית ביותר נקראת "קיבוע זכויות". ביצוע הפעולה הזו (מול רשות המיסים) מוביל לפטור ממס על הקצבה הפנסיונית, גם כשמושכים באופן חד-פעמי סכום כסף משמעותי וגם כשמדובר על קצבה חודשית. תקרת הפטור היא קרוב למיליון ש"ח (נכון ל-2026), והיא צפויה לעלות עוד בשנים הקרובות. פדיון פטור ממס של מענקי פרישה , יכול לפגוע בפטור על הקצבה ולכן, תכנון מס חכם כחלק מההיערכות לפרישה יחסוך לכם כסף רב.
עוד הטבה נקראת "קופת גמל לפי תיקון 190". התיקון הזה רלוונטי לכספים שנחסכו בקופת גמל ייעודית, והוא מאפשר לכם לבחור בין פטור מלא ממס רווחי הון (כשממירים את החיסכון לקצבה חודשית) לבין תשלום מס מופחת של 15% בלבד (כשמושכים את כל הכסף בבת אחת).
העברה בין דורית במסגרת תכנון פרישה נכון
מרכיב אפשרי נוסף במסגרת תכנון הפרישה הוא העברות בין דוריות. הצורך בתכנון מושכל של העברת ההון שצבר אדם לאורך חייו לדורות הבאים, לפי בחירתו כמובן, נובע משיקולי מס: תכנון נכון מאפשר לנצל הטבות מס שונות, וכך להעביר מקסימום הון לדורות הבאים בלי להעביר חלק גדול מדי למדינה.
ניצול הטבות המס נשען על בחירת מוצרי חיסכון והשקעה מתאימים. למשל: בקופות הגמל המסורתיות ניתן להעביר את התגמולים למוטבים מבלי שהדבר ייחשב כאירוע מס. מצד שני , המוטבים ייהנו מפטור ממס רווחי הון ומס הכנסה אם ימשכו את הכסף כקצבה.
עוד דוגמה היא קופות גמל לפי תיקון 190. במקרה כזה, אם החוסך הולך לעולמו עוד לפני גיל 75, הכספים פטורים ממס (רווחי הון). אם מתבצעת העברה בין דורית, והכספים נמשכים כקצבה, המוטבים לא יצטרכו לשלם מס רווחי הון. בנסיבות מסוימות קרן השתלמות יכולה גם היא לשמש כמנגנון להעברות בין דוריות.
תשומת לב גם להיבטים לא כלכליים
תכנון פרישה נכון כולל באופן טבעי התייחסות גם להיבטים הלא כספיים. המעבר משגרה שחלק לא מבוטל ממנה מוקדש לעבודה, לשגרה שיש בה הרבה זמן פנוי מחייבת סוויץ' בראש. בנוסף הרבה אנשים מגדירים את עצמם דרך התפקיד שהם ממלאים, כלומר העבודה ממלאת חלק מרכזי בזהות שלהם. לכן כדאי לתכנן מראש איך למלא את היום בתכנים מהנים ומעניינים, ובעצם לבנות מחדש גם את השגרה וגם את הזהות.
שאלות נפוצות בתכנון פרישה
בן כמה כדאי להתחיל לתכנן פרישה?
התשובה הקצרה היא מוקדם ככל האפשר. לעניין חיסכון פנסיוני – כדאי להתחיל מהשכר הראשון (חובת פנסיה מיום העבודה הראשון). לעניין תכנון פרישה מקיף – מומלץ להתחיל 5-10 שנים לפני גיל הפרישה המתוכנן. הסיבה לכך היא אפקט הריבית דריבית. ככל שמתחילים מוקדם יותר, גם סכומים קטנים יחסית יכולים לצמוח לאורך השנים. בנוסף, תכנון מוקדם מאפשר לבצע התאמות לאורך הדרך ולא להגיע לרגע הפרישה עם חוסר ודאות.
כמה כסף צריך לחסוך לפרישה?
אין סכום אחיד, אך עקרון מקובל הוא צורך בהכנסה של כ-60%-80% מהשכר לפני הפרישה. החישוב בפועל מבוסס על צבירה פנסיונית חלקי מקדם המרה אקטוארי (כ-200 לגבר בן 67). התוצאה משתנה לפי אדם ויש להתאימה באופן אישי.
החישוב מבוסס על הוצאות צפויות ותוחלת חיים.
נדרש אימות ממקור רשמי לגבי מקדמים, אך העיקרון הוא התאמה אישית ולא כלל אצבע בלבד.
מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת?
פנסיה תקציבית מבוססת על התחייבות של המעסיק לתשלום קצבה לפי שכר ושנות ותק. חשוב לציין: הפנסיה התקציבית סגורה לחברים חדשים מתחילת שנות ה-2000 ורלוונטית רק למי שהצטרף אליה לפני כן.
פנסיה צוברת מבוססת על חיסכון אישי, תשואות ודמי ניהול.
כיום רוב הציבור נמצא בפנסיה צוברת, ולכן האחריות על התוצאה עוברת לחוסך.
איך אופטימיזציית מס משפיעה על תכנון הפרישה?
אופטימיזציית מס יכולה להשפיע בצורה דרמטית על ההכנסה נטו.
באמצעות קיבוע זכויות, פריסת מענקים ותכנון נכון של משיכות, ניתן לחסוך סכומים משמעותיים לאורך השנים. ללא תכנון, חלק מהכסף עלול להיות ממוסה שלא לצורך.
מתי כדאי להעביר כסף בין קרנות פנסיה?
כאשר דמי הניהול גבוהים, כאשר הביצועים אינם מספקים או כאשר המסלול אינו מתאים לגיל ולסיכון. מעבר נכון יכול לשפר תשואה עתידית ולהפחית עלויות.
איך מתכננים פרישה מוקדמת?
פרישה מוקדמת דורשת תכנון מדויק יותר. יש לקחת בחשבון שנים ללא הכנסה, השפעת המס והקטנת הקצבה. כלי מרכזי בתכנון פרישה מוקדמת הוא הגשר הפנסיוני: מימון הפער מגיל 60 עד גיל הזכאות לקצבת ביטוח לאומי, בדרך כלל מכספי פיצויים או חסכונות. חשוב לבנות תזרים שיכסה את התקופה עד גיל פרישה רשמי (67 לגברים, 62-65 לנשים).
האם כדאי למשוך פיצויים?
ברוב המקרים לא מומלץ למשוך פיצויים ללא בדיקה. משיכה כזו מקטינה את הקצבה העתידית ועלולה ליצור חבות מס. קיימות שתי חלופות רגולטוריות: רצף פיצויים (דחיית אירוע המס, הכספים נשארים בקופה) ורצף קצבה (ייעוד הכספים לקצבה, ללא אירוע מס). יש לבחון כל מקרה לגופו.
איך בוחרים מסלול השקעה לפני פרישה?
לקראת פרישה יש להפחית סיכון ולהגדיל יציבות. כלומר, מעבר חלקי ממניות לאג"ח ונכסים סולידיים יותר. המטרה היא לשמור על ההון שנצבר.
האם ניתן לשלב עבודה עם קצבה?
כן. ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר התחלת קבלת קצבה. יש לבחון את השלכות המס ולבצע תיאום מס במידת הצורך.
מה הטעות הנפוצה ביותר בתכנון פרישה?
קבלת החלטות ברגע האחרון ללא תכנון מוקדם. טעויות כמו משיכת כספים לא נכונה או אי ניצול הטבות מס עלולות להשפיע על עשרות שנים קדימה.
לתכנן את הפרישה באופן אופטימלי – בעזרת מומחים מנוסים
על-מנת שתוכלו לממש כל תוכנית וכל רצון, כדאי למצות את המשאבים הכספיים שיש לכם. תכנון פרישה מקצועי מבטיח קבלת החלטות אופטימלית, וזו בדיוק מהות השירות שאנחנו מציעים למי שרוצים לצאת לפנסיה בדרך הטובה ביותר האפשרית מבחינה פיננסית. התכנון כולל את כל השלבים והפעולות שפורטו כאן בעמוד, וניתן בגובה העיניים ובשקיפות מוחלטת. הצוות שלנו אמון על קשב רגיש לכל אדם, כדי שתכנון הפרישה יותאם באופן מושלם להעדפות הספציפיות ולרצונות של כל אחד ואחת. מוזמנים ליצור איתנו קשר, לספר לנו מה חשוב לכם – ואנחנו נעזור לכם לממש את התוכניות באופן מיטבי.
