שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה

שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה הוא סוגיה שמעסיקה עובדים שפוטרו או התפטרו, ובפרט אם המעסיק לא משתף איתם פעולה. 

כאן בעמוד תוכלו למצוא מידע מקצועי לגבי התקנות הרלוונטיות, 

אופן ביצוע התהליך וגם הכדאיות שלו, כלומר מהן האופציות האפשריות והמומלצות לגבי כספי הפיצויים.

מה קובעות התקנות העדכניות לגבי שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה?

חשוב להדגיש שכספי הפיצויים שייכים באופן פורמלי למעסיק, 

אבל פרט למקרים חריגים הוא מחויב לשלם פיצויים לעובדים שפוטרו, 

ובדרך כלל גם לעובדים שהתפטרו (בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שחל על כלל העובדים במשק מאז 2008).

על-פי תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, 

יש למעסיק פרק זמן של 4 חודשים שבמהלכם הוא רשאי לפנות לחברה שאצלה מופקדים כספי הפיצויים (בקופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) – ולדרוש ממנה לא לשלם לעובד את הכספים האלה.

אם חלפו 4 חודשים והמעסיק לא מסר התנגדות בכתב, על-פי התיקון העובד לא זקוק לאישור כדי לקבל את כספי הפיצויים. 

עוד חשוב להדגיש כי המעסיק לא יכול להתנגד לשחרור הכספים סתם כך, אלא הוא נדרש להציג פסק דין הצהרתי לגבי נסיבות הפסקת העבודה (כלומר שהנסיבות הן כאלה שלא מזכות את העובד בפיצויי הפיטורים). 

אם עדיין אין פסק דין הצהרתי, המעסיק רשאי להגיש אסמכתא לכך שכבר החל בתהליך משפטי מתאים (על בסיס סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים). 

בכל מצב אחר אסור למעסיק למנוע את שחרור כספי הפיצויים והוא אף עלול להיתבע אם ינסה לעשות זאת.

כיצד מתבצע תהליך שחרור כספי הפיצויים?

תהליך שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה כולל מילוי פרטים בטופס 161 (החדש): 

טופס 161 החדש החל ב 01/01/2024 והוא למעשה איחוד של שני טפסי 161+161א הקודמים ובא "לעשות סדר" בכספי הפיצויים בהתאם לשינויי החקיקה שהיו משנת 2012.
את הטופס ממלאים המעסיק (חלק א' וחלק ג') והעובד (חלק ב). המעסיק שולח לעובד את המסמך לאחר שמילא את הפרטים בחלק א, על העובד להשלים את הפרטים בחלק ב ולהחזיר למעסיק לצורך מילוי הפרטים בחלק ג', וזאת בטווח של עד 10 ימים. במידה והעובד לא מילא את חלקו, המעסיק רשאי להגיש למס הכנסה לרצף קצבה אוטומטי וזאת בתנאי העובד עמד בתנאים לרצף זה (יפורט בהמשך).

במידה והעובד מילא את חלק ב והחזיר למעסיק, המעסיק מחזיר לעובד את שאר החלקים ועל העובד להעביר לקופת הגמל על מנת שיוכל למשוך את הכספים. כלומר יש כאן הקלה בבירוקרטיה של פניה לפקיד השומה בכך שהעובד יכול להציג לקופת הגמל את טופס 161 ללא אישור ממס הכנסה. 

במידה והעובד לא עומד בתנאים המאפשרים פניה ישירה לקופות הגמל ללא פניה למס הכנסה, יש לפנות לפקיד השומה ולבקש את האישור.

התנאים הם לשליחת המסמכים ישירות לקופת הגמל  ללא פניה לפקיד השומה, הם:
1. כל הסכומים שהועמדו לרשות העובד בקופות הגמל (קוד משלם 4 ו 6- ) מנוהלים  באותה חברה  מנהלת.
2. העובד אינו בעל שליטה במעסיק או קרובו של בעל השליטה במעסיק. 
3. במקרה של תשלום מענק פרישה עקב פטירה – הסכומים שהועמדו לטובת השאירים פטורים  ממס בהתאם לסעיף 9 ו/או הכספים הצבורים בקופת גמל יועדו למטרת תשלום קצבת שאירים.
4. העובד לא חויב במס בגין הפקדות המעסיק למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה.
5. בקשות העובד בחלק ב. 1 נעשו ביחס לכל הסכומים שהועמדו לרשותו ובמגבלת הסכומים המרביים המפורטים בחלק א. 13.
6. הודעת העובד אינה כוללת בקשות נוספות בחלק ב. 2 – בקשה לפריסת המענק החייב או בקשה לרצף פיצויים.
7. העובד סימן בחלק ב. 3 כי התקיימו לגביו כל ההצהרות או העובד לא סימן כי התקיימו לגביו כל ההצהרות כאמור אך, העובד לא ביקש סכום מענק בפטור ממס.

כאמור, במידה והמעסיק סימן בחלק א שהעובד עומד בתנאים, לעובד יש אפשרות לגשת ישירות לקופת הגמל מצויד בטופס 161 ולבקש את הכספים.

במידה ולא עומד בתנאים על העובד לפנות למס הכנסה ולבקש את האישורים.

פקיד השומה קובע מהי חבות המס על הכספים ומעניק גם אישור לפטור על חלק מהם או כולם (פירוט בהמשך בעמוד). 

את האישור מפקיד השומה יש להגיש לחברה שמנהלת את כספי הפיצויים, ותוך מספר ימים תקבלו את הכסף.

כאמור אם המעסיק מסרב לשתף פעולה עם התהליך, 

תוכלו למשוך את הכסף ללא האישור שלו רק אחרי 4 חודשים, וזאת אם הוא לא פתח בהליכים משפטיים רלוונטיים.

כמה מס משלמים בעקבות שחרור כספי פיצויים?

שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה מאפשר לכם לקבל סכום כסף משמעותי, 

שמהווה הכנסה לכל דבר ועל כן הוא חייב במס.

גובה הנתח של המדינה הוא בהתאם למדרגות המס של כל אדם. 

ישנו פטור על כספי פיצויים עד לתקרה מסוימת – נכון ל-2024, התקרה עומדת על 13,750 ש"ח לכל שנת עבודה. 

אצל עובדים שהשכר שלהם לחודש נמוך מ-13,750 ש"ח התקרה נמוכה אף יותר, 

החישוב הוא השכר כפול מספר שנות העבודה. 

במידה והשכר לפיצויים נמוך מתקרת הפיצויים הפטורים וקיימת צבירה של כספי פיצויים גבוהה מהכפלת השכר בשנות העבודה, ניתן לבקש למשוך עד 1.5 מהשכר לפיצויים בפטור ממס אך לא יותר מהתקרה המותרת.

אבל בכל מקרה הרף העליון הוא 13,750 ש"ח לכל שנה.

דוגמה: עובד שמשכורתו הינה 15,000 ש"ח והוא עבד 5 שנים – תקרת הפטור היא 68,750 ש"ח (13,750 * 5) על שכספי הפיצויים ישלם את המס השולי שלו. 

עובד שהשלים 3 שנות עבודה והגיע למשכורת של 8,000 ש"ח – אם הבקשה להעלאת התקרה התקבלה, הוא זכאי לפטור ממס על כספי פיצויים בסכום של עד 36,000 ש"ח (1.5 * 3 * 8,000).

מה כדאי לעשות עם כספי הפיצויים?

שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה הוא לא רק סוגיה פורמלית מול המעסיק אלא גם החלטה כבדת משקל של העובד עצמו.

יש לכך 2 סיבות: הסיבה הראשונה היא שכספי הפיצויים נחשבים לחלק מהחיסכון הפנסיוני. 

משיכתם עלולה להקטין את הקצבה החודשית אחרי היציאה לפנסיה, בשיעור משמעותי (אפילו בשליש!). 

הסיבה השנייה היא שמעל לתקרה מסוימת תידרשו כאמור לשלם מס על כספי הפיצויים.

בהתאם כדאי לשקול אחת משתי חלופות:

א. רצף פיצויים – השארת הכספים בקופת הפיצויים תוך אפשרות להשתמש בהם במועד סיום תקופת ההעסקה הבאה. במקרה זה, לא ניתן לפדות חלק מכספי הפיצויים בפטור ממס, כן ניתן לפדות חייבים במס.

ב. רצף קצבה – יעוד כספי הפיצויים לקצבה עתידית. 

ניתן להתחרט על בחירה זו בכל נקודת זמן, ולמשוך את הכסף (בהתאם לתקרת הפטור ביום ההתחרטות). חשוב לזכור כי במידה ובוצעה חרטה מרצף קצבה, החרטה תכול על כל הקופות בהן התבצע רצף קצבה ממעסיק ספציפי.

ניתן גם למשוך חלק מהכספים, למשל עד לתקרת הפטור, ואת השאר להעביר לרצף קצבה.

הצוות המקצועי של אג'נדה כולל מומחים בעלי רישיון פנסיוני מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. 

זקוקים לליווי וייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!