לא מתכוונים לפרוש לפנסיה אף פעם? כך תדאגו ליורשים שלכם

לא משנה איך תקראו להם: 'וורקוהוליקים', 'אנשי עמל' או 'סוסי עבודה, לכולם מכנה משותף אחד: הם לא מתכוונים לפרוש לפנסיה.

 אף פעם. 

בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר שכירים, לרוב בתפקידים בכירים, 

אשר בהגיעם לגיל הפנסיה מחליטים שלא לפרוש לפנסיה בכלל, כלומר להמשיך לעבוד עד יום מותם.

כיום נהוג ונפוץ שעובדים המגיעים לגיל פרישה מתייעצים עם אנשי מקצוע, 

יועצים פנסיונים ורואי חשבון – לגבי טיב התוכניות שלהם, העתיד הפיננסי שלהם והטבות המס המגיעות להם בפרישה. 

אך נשאלת השאלה: מה קורה עם מי שלא פורש אף פעם? 

האם לחתך זה של אוכלוסייה יש יכולת לעשות תכנון מס יעיל או הסדרים מיוחדים?

על רצף פיצויים, 'מענקי מוות' וחיסכון במס

הוראת ביצוע מ-10/11 קובעת כי במקרה שבו גמלאי נפטר במהלך עבודתו, יורשיו יקבלו 'מענקי מוות': 

גובה הפיצויים הפטורים ממס יוכפל ויעמוד על כ-24 אלף ₪ בכל שנה במקום על כ-12 אלף ₪.

בעת קבלת פיצויי הפיטורים שלהם, מרבית הגמלאים בוחרים באחת משתי האפשרויות הבאות: 

יש כאלו המושכים את הפיצויים מייד עם קבלתם, 

ואילו גמלאים שאינם זקוקים מיידית לכספים אלו מייעדים אותם לקצבה, המכונה 'רצף קצבה'. 

בואו נבחן תרחישים שונים ואת השפעתם:

ניקח לדוגמה את הרצל, אשר היה 'גמלאי עובד' ונמצא במדרגת מס של 40%. 

הרצל עבד במקום עבודה א' במשך 12 שנים מיום פרישתו לפנסיה, ובגיל 79 עבר למקום עבודה ב'. 

שלוש שנים לאחר מכן, בהיותו בן 82, הוא נפטר. 

להרצל הצטברו פיצויים בגובה 360 אלף ₪ ממקום עבודה א', 

ואותם הוא ייעד לקצבה – ואילו ממקום עבודה ב' הוא צבר פיצויים בגובה 60 אלף ₪.  

בזמן עבודתו במקום עבודה ב' נפטר, לאחר פטירתו הגיעו יורשיו וביקשו לקבל את כספי הפיצויים. 

במקרה דנן, יורשיו של הרצל קיבלו את הפיצויים שהצטברו ממקום עבודה ב', קרי 60 אלף ₪, 

פטורים ממס, ובנוסף קיבלו ממקום עבודה א' פיצויים פטורים ממס בגובה 144 אלף ₪. 

יתרת הפיצויים ממקום עבודה א' – 216 אלף ₪ – היו חייבים במס בגובה 40%, 

ולמעשה היורשים נדרשו לשלם מס בגובה 86 אלף ₪ (!).

שאלות ותשובות נפוצות – לפרוש לפנסיה

1. מה זה אומר לפרוש לפנסיה?
   לפרוש לפנסיה משמעו לסיים את תקופת העבודה הפעילה ולעבור למצב בו ההכנסה מגיעה ממקורות פנסיוניים כגון קצבה חודשית, קרנות גמל, או תוכניות חיסכון אחרות.

2. מתי אפשר לפרוש לפנסיה מבחינה חוקית?
   הגיל החוקי בישראל לפרוש לפנסיה הוא 67 לגברים ו-62 לנשים (נכון ל-2025), אם כי קיימות אפשרויות לפרישה מוקדמת במקרים מסוימים.

3. כיצד ניתן להיערך כלכלית כדי לפרוש לפנסיה?
   מומלץ לבחון את כלל המקורות הפיננסיים, כולל פנסיה, חיסכון אישי, ביטוחים, נכסים והטבות מס, ולעבוד עם יועץ פרישה מוסמך.

4. מהו ההבדל בין פרישה רגילה לפרישה מוקדמת?
   לפרוש לפנסיה בגיל רגיל משמעו עמידה בתנאים החוקיים לקצבה מלאה. פרישה מוקדמת עלולה להפחית את גובה הקצבה החודשית ולהצריך ניהול זהיר יותר של המשאבים.

5. מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים לפרוש לפנסיה?
   יש לבדוק את הסכומים הצפויים מהפנסיה, פיצויי פרישה, מיסוי, מצב בריאותי, הכנסות נוספות ותחזיות להוצאות עתידיות.

6. האם ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר שמחליטים לפרוש לפנסיה?
   כן, ניתן להמשיך לעבוד במקביל לקבלת קצבת פנסיה, בכפוף להנחיות מסוימות של מס הכנסה וביטוח לאומי.

7. כיצד מתבצע חישוב הפנסיה החודשית לאחר הפרישה?
   החישוב מבוסס על ממוצע שכר, ותק, הפקדות שבוצעו לאורך השנים, מקדם תוחלת חיים, וחוקי המס הרלוונטיים.

8. מהם ההיבטים המיסויים שיש לשקול כשבוחרים לפרוש לפנסיה?
   יש לבחון פטורים ממס, היוון קצבאות, משיכת כספים חד פעמיים, זיכויים וניכויים – כל אלו משפיעים ישירות על הסכומים נטו.

9. האם חובה לקבל ייעוץ מקצועי לפני שמחליטים לפרוש לפנסיה?
   למרות שזה לא חובה, ייעוץ מקצועי עשוי לחסוך סכומים משמעותיים ולסייע בקבלת החלטות אופטימליות.

10. האם יש הטבות ייחודיות למי שבוחר לפרוש לפנסיה בגיל מסוים?
    כן. בגיל פרישה חוקי קיימות הטבות מס, זכאות לקצבאות מביטוח לאומי והקלות בתחומי צרכנות, בריאות ותחבורה.

11. מה קורה אם מחליטים לפרוש לפנסיה באופן עצמאי ולא במסגרת מקום העבודה?
    במקרה כזה יש לפנות בעצמכם לחברות הפנסיה, למס הכנסה ולהגיש טפסים כגון טופס 161 – כל זאת בליווי ייעוץ מתאים.

12. האם ניתן לפרוש בהדרגה ולא בבת אחת?
    בהחלט. יש מקומות עבודה המאפשרים מעבר הדרגתי מחלקיות משרה לפנסיה מלאה, תוך שמירה על רציפות זכויות.

13. איך משפיעה תוחלת החיים על ההחלטה לפרוש לפנסיה?
    ככל שתוחלת החיים עולה, יש צורך להיערך לפרק זמן ארוך יותר ללא הכנסה מעבודה. חשוב להתאים את הפנסיה כך שתספיק לכל החיים.

14. האם יש הבדל בין נשים וגברים כשמדובר על מועד לפרוש לפנסיה?
    כן. קיימים הבדלים בגיל הפרישה החוקי, אך ישנה מגמה לצמצם את הפער וליצור אחידות.

15. כיצד ניתן לדעת כמה כסף יהיה לי אם אחליט לפרוש לפנסיה?
    ניתן לקבל סימולציה מהקרן הפנסיונית או דרך יועץ מוסמך, אשר לוקח בחשבון את כל רכיבי ההכנסה והחיסכון.

מה יכול היה הרצל לעשות כדי למצות בצורה טובה יותר הטבות המס המגיעות לו?

נבחן מצב אחר – שבו הרצל, בעת פרישתו ממקום עבודה א', היה בוחר ב'רצף פיצויים'. 

'רצף פיצויים' מחבר הלכה למעשה בין תקופות העבודה של שני המקומות שבהם הוא עבד – ובמקרה כזה, 

כפל הפטור המגיע ליורשים יחול על 15 שנות עבודה, 

ולא רק על שלוש שנות העבודה האחרונות בחייו, כפי שראינו במצב של רצף קצבה.

מהלך כזה היה מביא את הרצל לתוצאה הרבה יותר טובה מבחינתו: 

עבור כל שנה מ-15 שנות עבודתו האחרונות הוא יהיה זכאי, כאמור, 

לפיצויים פטורים בגובה 24 אלף ₪ – כלומר 360 אלף ₪ פטורים ממס לחלוטין. 

על יתרת הסכום, העומד כעת על 60 אלף ₪ בלבד, 

יידרשו היורשים לשלם מס מקסימלי בגובה 40% – כלומר 24 אלף ₪ בלבד.

הרצל היה איש עשייה ורב פעלים – אך לו היה נועץ באנשי המקצוע המתאימים, 

היה חוסך לילדיו תשלום מיותר של לא פחות מ-62 אלף ₪ – סכום גבוה ומשמעותי לכל הדעות.

ובשורה התחתונה – גמלאים אשר מתכננים להמשיך לעבוד גם לאחר הגיעם לגיל הפרישה, 

מומלץ כי ישקלו את האפשרויות העומדות בפניהם, ובכלל זה רצף פיצויים, 

שכן לעיתים זה עשוי לחסוך בצורה משמעותית את תשלומי המס המוטלים על היורשים.

המאמר נכתב ע"י איתמר שניר, רו"ח מיסוי פרישה