יוצאים לרילוקיישן?

מה עושים עם הפנסיה כשיוצאים לרילוקיישן?

בעידן של גלובליזציה מואצת וכשההגירה קלה יותר מאי פעם, רילוקיישן הוא אופציה שאי אפשר להתעלם ממנה. בימים שבהם עתידה של המדינה לא ברור, גדל באופן טבעי הרצון לחיות במקום אחר, בין אם לפרק זמן מסוים ובין אם לצמיתות. בחלק גדול מאוד מהמקרים, המעבר למדינה אחרת מביא גם לסיום יחסי העובד-מעביד הנוכחיים. אם המעסיק הבא כבר לא יהיה ישראלי, נפסקות ההפקדות לחיסכון הפנסיוני (גם אם החיסכון הקיים נשמר, כמובן) – והאחריות עוברת אל האדם עצמו.

אופציה אחת היא חיסכון פנסיוני במדינה שבה חיים. במקרה כזה חשוב לדאוג גם לכיסוי ביטוחי למקרי נכות או מוות. ניתן לעשות זאת דרך הסדר ריסק, שמשמר את הכיסויים הקיימים בקרן הפנסיה באופן משתלם למדי, ובעלות נמוכה. יחד עם זאת הסדר ריסק תקף לכל היותר לשנתיים (ויש להפעילו תוך 5 חודשים אם יש לכם קרן פנסיה, או תוך 3 חודשים אם אתם בעלי ביטוח מנהלים).

אופציה שנייה היא הפקדות עצמאיות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים שכבר יש לכם. במקרה כזה, אם תבחרו לחזור לארץ, תיהנו מהטבות מס בגיל הפנסיה.

האם כדאי לשנות את המסלול של החיסכון הפנסיוני?

שאלה שכיחה נוספת בתקופה הנוכחית בהקשר של החיסכון הפנסיוני היא האם כדאי לשנות את המסלול. כלומר, האם לנוכח היחלשות השקל, החששות מפני ירידה בדירוג האשראי של ישראל וסכנת ההתפרצות האינפלציונית, הדבר הנכון לעשותו הוא לבקש מהגוף שמנהל את קרן הפנסיה להשקיע את הכספים שהצטברו בה באפיק אחר.

התשובה תלויה כמובן במסלול הנוכחי שבו מושקעים הכספים שלכם כיום, בגיל שלכם, במידת שנאת הסיכון ובפרמטרים נוספים – כך שעל-מנת לקבל תשובה מותאמת באמת אליכם כדאי לפנות לייעוץ אישי. באופן עקרוני בתקופות של רמת אי ודאות גבוהה יחסית, רצוי לבחון את הרכב החיסכון ולמצוא איזונים נכונים: חלוקה מדויקת בין השקעות באפיקים מקומיים לבין השקעות בחו"ל, פיזור מבחינת סוג הנכסים (אג"ח מסוגים שונים, מניות וכו'), וגם איזון מבחינת רמת החשיפה לסיכונים.

פדיון כספי פיצויים בלי תשלום מס בעת רילוקיישן

יציאה לרילוקיישן תוך הפסקת יחסי עובד-מעביד עם המעסיק הנוכחי מקנה את האפשרות לפדות את הכספים המוגדרים כרכיב פיצויים בחיסכון הפנסיוני.

שימו לב: כספים אלה מהווים כשליש מהחיסכון הפנסיוני, כך שמשיכתם בגיל צעיר תוביל בהכרח לפנסיה נמוכה יותר לאחר הפרישה מעבודה. כמו כן משיכת כספי פיצויים מקטינה את תקרת הפטור ממס כשמתחילים לממש את החיסכון הפנסיוני. בהתאם מומלץ לשקול היטב את הפעולה הזו.

מצד שני, חבות מס בהווה חלה רק על חלק מכספי הפיצויים. ליתר דיוק, ניתן לקבל פטור ממס על כספי פיצויים עד לתקרה מסוימת. נכון ל-2025 התקרה היא 13,750 ש"ח על כל שנת עבודה, או השכר החודשי האחרון שקיבל העובד כפול מספר שנות עבודה, הסכום הנמוך מבין השניים. ניתן להגיש בקשה להעלאת התקרה ל-1.5 כפול המשכורת האחרונה כפול מספר שנות העבודה, אבל בכל מקרה לא ניתן לעבור את הרף של 13,750 ש"ח לשנה. מימוש הפטור מחייב מילוי טופס 161 והגשתו לרשות המיסים. כמו כן משיכת הכספים מאפשרת לכם להשתמש בהם בלי חשש מפני פגיעה עתידית בהם, מכל סיבה שהיא.

האם אפשר למשוך את הפנסיה לפני גיל הפרישה?

משיכת כספי הפנסיה לפני גיל הפרישה אפשרית – אבל לא מומלצת. הסיבה הראשונה לכך היא שהחיסכון הפנסיוני כשמו כן הוא, נועד לממן את כל הצרכים הרבים אחרי גיל הפרישה, כשכבר אין הכנסות שוטפות מעבודה או מעסק עצמאי. סיבה נוספת, משמעותית לא פחות, היא שלפעולה של משיכת כספי פנסיה לפני גיל הפנסיה יש עלות כספית גבוהה מאוד: קודם כל נדרש תשלום מס בשיעור 35%, כך שהסכום שתקבלו קטן באופן משמעותי, ושנית, תפסידו את הטבות המס שהמדינה מבטיחה למי שיממשו את החיסכון הפנסיוני אחרי גיל 60 (זהו גיל הפרישה המוקדמת שבו ניתן גם להתחיל לממש את החיסכון).

ניהול כספים ב-IRA – השליטה אצלכם בידיים

עוד אופציה שכדאי להכיר בהקשר של חסכונות והשקעות בתקופה של חוסר ודאות היא IRA – קופת גמל בניהול אישי או קרן השתלמות בניהול אישי.

היתרונות הם גמישות גבוהה וחופש רב בניהול החיסכון לטווח הבינוני-ארוך (אם כי ישנם גם כללים מגבילים), דמי הניהול הנמוכים והאפשרות להגיב במהירות על כל שינוי בשוק ההון. דמי הניהול הנהוגים במוצרי ה-IRA הם בדרך כלל 0.25% עד 0.4%, כחצי אחוז פחות ממוצרי חיסכון אחרים – חצי אחוז שלאורך השנים מתורגם לעשרות אלפי שקלים ואפילו מאות אלפים.

המגבלות החלות על קופת גמל IRA: אם בקופה יש עד 1,539,648 ש"ח, ההשקעה אפשרית רק במוצרים מחקי מדד (אם כי ישנם כמובן לא מעט מוצרים כאלה, כולל למשל מסלול מחקה מדד S&P500). בקופות שהסכום בהן גבוה יותר, חופש הפעולה נרחב יותר – ולכן קל יותר להגיע לאיזונים הנכונים.

בהקשר זה כדאי לדעת ששוק ההון העולמי הנוכחי משוכלל מאוד, ואם למשל תרצו להשקיע באפיקים דולריים תמצאו לא מעט אופציות: למשל, קרן נאמנות דולרית, אג"חים של בנקים גדולים בארה"ב דוגמת גולדמן זאקס, מוצרי השקעה שמחקים את מדד S&P500 ועוד.

שאלות ותשובות נפוצות – רילוקיישן

1. מה המשמעות של רילוקיישן?
   רילוקיישן הוא מעבר מגורים למדינה אחרת לצורך עבודה, לימודים או סיבות משפחתיות, לרוב במסגרת חוזה עם מעסיק הכולל תנאים ייחודיים.

2. מה חשוב לבדוק לפני שמקבלים הצעת רילוקיישן?
   יש לבדוק את חוזה העבודה, תנאי השכר והמס, ביטוח בריאות, זכויות פנסיוניות, תנאי דיור, עלויות מחיה, הטבות נלוות (כמו טיסות וחינוך ילדים) ומעמד חוקי במדינת היעד.

3. איך מתבצע מיסוי ברילוקיישן?
   החבות במס תלויה במעמד התושבות של העובד בישראל ובמדינה אליה הוא עובר. ייתכן חישוב מס כפול או צורך בתיאום בין רשויות המס בשתי המדינות.

4. האם צריך לדווח למס הכנסה בישראל על רילוקיישן?
   כן. יש לדווח על שינוי סטטוס התושבות ולהתייעץ עם רואה חשבון המתמחה ברילוקיישן כדי להבטיח דיווח נכון ולבחון אם קיימת חובת תשלום מס בארץ.

5. מה קורה עם קרן הפנסיה במהלך רילוקיישן?
   בדרך כלל ניתן להקפיא את ההפקדות בקרן הפנסיה הישראלית או להמשיך להפקיד באופן עצמאי. חשוב לבדוק את ההשלכות מבחינת כיסוי ביטוחי וזכויות עתידיות.

6. האם ביטוח לאומי ממשיך לחול בזמן רילוקיישן?
   תושבים ישראלים חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי גם בזמן שהות בחו"ל, אלא אם שינו את מעמדם לתושב חוץ. חשוב להסדיר זאת מראש מול המוסד לביטוח לאומי.

7. מהן ההטבות הנפוצות שמעסיקים מציעים ברילוקיישן?
   הטבות עשויות לכלול כיסוי עלויות מעבר, טיסות שנתיות, מגורים, רכב, ביטוח בריאות, חינוך ילדים, סיוע במיסים וליווי משפטי ואדמיניסטרטיבי.

8. האם בן/בת הזוג יכול/ה לעבוד במדינת היעד?
   התשובה תלויה בסוג האשרה והחוק המקומי. במדינות רבות בן הזוג זקוק לאישור עבודה נפרד, ולעיתים זכאי לו אוטומטית עם אשרת המשפחה.

9. איך משפיע רילוקיישן על אזרחות ותושבות ישראלית?
   רילוקיישן קצר לרוב לא משפיע. אך רילוקיישן ממושך עלול לשנות את המעמד לתושב חוץ, עם השלכות על זכויות סוציאליות ומיסוי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

10. מה ההבדל בין רילוקיישן זמני לקבוע?
    רילוקיישן זמני הוא לתקופה מוגדרת מראש, לרוב עם כוונה לחזור. רילוקיישן קבוע הוא מעבר עם תוכנית להשתקעות קבועה בחו"ל – כולל שינוי תושבות או אזרחות.

11. האם ניתן להמשיך לנהל חשבון בנק בישראל במהלך רילוקיישן?
    כן, אך הבנקים עשויים לבקש עדכון פרטי תושבות. ייתכן שתידרש הצהרה לצרכים רגולטוריים, במיוחד בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון והסכמי מס בין מדינות.

12. מה חשוב לכלול בהסכם העבודה ברילוקיישן?
    חשוב לכלול שכר ברוטו ונטו, תנאי מיסוי, משך ההעסקה, תנאי חזרה לישראל, ביטוחים, תנאים סוציאליים, מענק מעבר והחזר הוצאות.

13. האם ילדים זכאים ללימודים ציבוריים במסגרת רילוקיישן?
    במדינות רבות – כן, אך רמת המוסדות הציבוריים משתנה, ולעיתים מעדיפים בתי ספר פרטיים או בינלאומיים – מה שמצריך בדיקת עלויות וסבסוד מצד המעסיק.

14. כיצד משפיע רילוקיישן על תכנון פיננסי ארוך טווח?
    רילוקיישן משנה את מבנה ההכנסות, ההשקעות, החסכונות והמסים. רצוי לבנות תכנית פיננסית הכוללת חיסכון לפנסיה, תכנון מס וניהול הוצאות בהתאם ליעד החדש.

15. האם מומלץ להיעזר ביועץ רילוקיישן מקצועי?
    כן. יועץ רילוקיישן יכול לסייע בניווט בין חקיקה מקומית, מיסוי, חוזים, לוגיסטיקה ותכנון אישי. ליווי מקצועי מפחית סיכונים ומעלה את סיכויי ההצלחה של המעבר.

עוגן פיננסי שמקנה גם שקט נפשי

ישראל של תחילת 2025 היא מצד אחד מדינה עם כלכלה מהחזקות בעולם, אבל מצד שני מדינה שאי אפשר לדעת לאן תפנה ומה יקרה בה. ההבנה שגם הכלכלה הישראלית חשופה לסיכון מחייבת כל אדם שרוצה להבטיח את העתיד שלו להתנהל באופן מושכל – ובפרט לדאוג לחסכונות שלו. ייעוץ של מומחים פיננסיים בעלי רישיון פנסיוני הוא עוגן הכרחי שמתורגם גם לשקט נפשי – מוזמנים ליצור קשר עם הצוות של אג'נדה ולדעת בוודאות שהכסף שלכם יישמר בכל מצב.