גיל פנסיה

גיל פנסיה הוא מושג בעל חשיבות רבה לכל העובדים והעובדות במשק. יש כללים רבים שנכנסים לתוקף בגיל הזה, ובאופן כללי יש לו השפעה ניכרת על החלטות שונות הקשורות לחיסכון הפנסיוני ולפרישה מעבודה. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף על גיל הפנסיה וטיפים שימושיים שיעזרו לכם להתנהל באופן מיטבי לקראת ההגעה לגיל הזה וגם לאחריו.

מהו גיל הפנסיה בישראל?

הדבר הראשון שחשוב לדעת לגבי גיל פנסיה הוא שיש הבדל בין גיל הפרישה לגברים לבין גיל הפרישה לנשים. עבור הגברים גיל הפנסיה, כלומר הגיל שבו יוצאים לגמלאות, הוא 67. אצל הנשים גיל זה צפוי להשתנות בשנים הקרובות: בשנת 2022 הוא עוד עמד על 62, אבל בעקבות יישום החלטת ממשלה הוא מועלה בהדרגה, עד שיגיע (בשנת 2035) ל-65. בהמשך העמוד תמצאו טבלה מפורטת של גיל הפנסיה לנשים בהתאם לשנת הלידה של כל אישה.

חשוב להדגיש שניתן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, ולמעשה יש לכך לא מעט יתרונות (פירוט בהמשך העמוד).

מהו גיל פרישה חובה?

גיל פנסיה הוא הגיל שבו עובדות ועובדים רשאים לפרוש לגמלאות, וכאמור הם יכולים גם להישאר בשוק התעסוקה. גיל פרישה חובה הוא הגיל שבו מעסיקים רשאים לכפות על עובדים יצאה לפנסיה. הגיל הזה זהה אצל הגברים והנשים, ועומד על 67 לכולם וכולן. עבור הורים לילד שנפטר גיל פרישת החובה הוא 71, ואילו אבות שכולים לחללי צה"ל או פעולות איבה רשאים להמשיך לעבוד שנה נוספת, עד גיל 72.

שימו לב: המעסיק אמנם רשאי לכפות פרישה, אבל לעובד או לעובדת עומדת הזכות לבקש ממנו להישאר בעבודה, אם ירצו בכך, והמעסיק מחויב לשקול את הבקשה באופן ענייני.

מהו גיל הפנסיה המוקדמת?

בנוסף לגיל הפנסיה הרגיל ולגיל הפנסיה חובה, ישנו גם גיל שמוגדר כגיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת. גם גיל זה זהה לנשים ולגברים, ועומד על 60 לכולם וכולן. המשמעות היא שניתן לצאת לפנסיה כבר בגיל 60 כשישנו חיסכון פנסיוני, אולם חובה לקחת בחשבון את ההפסדים הכספיים שעלולים להיגרם במקרה כזה. כשהפרישה היא ביוזמת המעסיק, והוא מוכן להעניק חבילת פרישה שתפצה על ההפסדים, חשוב מאוד לברר מה יעלה בגורלו של החיסכון הפנסיוני. בחלק מהמקרים המעסיקים משלמים בעצמם את קצבת הפנסיה בפרק הזמן שבין מועד הפרישה מעבודה לבין גיל הפנסיה הרגיל (67 לגברים ובין 62 ל-65 לנשים). התשלום מוגדר כפנסיית גישור, וכך העובד או העובדת לא נדרשים לממש את החיסכון הפנסיוני בשלב מוקדם מדי.

גיל פנסיה וקצבת אזרח ותיק

הגעה לגיל הפנסיה הרגיל מזכה את אזרחי ישראל גם בקצבת אזרח ותיק – אבל רק לאחר ביצוע מבחן הכנסות. קבלת קצבה זו גם כשישנן הכנסות מתאפשרת החל מגיל 70 (הן לגברים והן לנשים).

מבחן ההכנסות

כשיש הכנסות רק מעבודה, עובדים ללא בן/בת זוג שמשתכרים פחות מ-9,781 ש"ח זכאים לקצבה מלאה. הכנסה של מעל 13,970 ש"ח מובילה לכך שלא תשולם קצבה בכלל, ובתווך שבין שני הסכומים האלה ייתכן שתשולם קצבה חלקית (בהתאם לתקופות הביטוח שנצברו לזכות העובד או העובדת).

כשיש בן/בת זוג והכנסות רק מעבודה, הרף עולה ל-13,970 ש"ח בחודש (כל הסכומים המצוינים בעמוד נכונים ל-2025 ועשויים להשתנות במידה מסוימת משנה לשנה). כלומר על הכנסות של פחות מ-13,970 תשולם קצבה מלאה, ורק מי שמרוויחים 19,483 ש"ח ומעלה לא זכאים כלל לקצבה.

כשההכנסות אינן מעבודה, הרף גבוה הרבה יותר, ולמעשה רק מי שמרוויחים למעלה מ-39,120-45,500 ש"ח לא יקבלו קצבת אזרח ותיק. כדאי לדעת שקצבת אזרח ותיק בסיסית עומדת על 1,795 ₪ ליחיד עד גיל 80 ועל 1,896 ₪ ליחיד מעל לגיל זה. כמו כן ישנה תוספת של 2% על כל שנה שבה האדם שילם דמי ביטוח לאומי, עד לתוספת מקסימלית של 50%.

גיל פנסיה והטבות מס אפשריות

מדינת ישראל מעוניינת לעודד אנשים לחסוך לגיל הפנסיה, ולכן מציעה לא מעט הטבות מס על חסכונות לטווח הבינוני והארוך, תוך התייחסות לגיל הפרישה מעבודה.

למשל, על חיסכון בקופת גמל להשקעה ניתן לקבל פטור ממס רווחי הון (שהשיעור שלו הוא 25%, כלומר מדובר בנתח משמעותי מהרווחים). תנאי אחד לקבלת הפטור הוא מימוש החיסכון רק אחרי גיל הפנסיה המוקדמת, כלומר גיל 60, והתנאי השני הוא שהכסף לא יימשך בבת אחת אלא כקצבה חודשית (ולשם כך יש להעביר את הכסף שהצטבר החיסכון לקופת גמל שמשלמת קצבאות).

גם על החיסכון הפנסיוני עצמו ישנה הטבת מס משמעותית, וגם במקרה זה התנאי הוא מימוש החיסכון לא לפני גיל הפרישה המוקדמת, 60. ההטבה הינה פטור מתשלום מס הכנסה על הכסף שמתקבל מתוך החיסכון הפנסיוני, ולכן מדובר בהטבה משמעותית. האפשרות לזכות בפטור תקפה גם כשבוחרים לבצע משיכה חד-פעמית וגם על הקצבאות החודשיות, ומאחר שישנה תקרה מסוימת להטבה, כל עובד וכל עובדת נדרשים ליידע את רשות המיסים כיצד ברצונם לחלק את התקרה בין שתי האופציות.

משיכה פנסיה לפני גיל פנסיה

כפי שעל השימוש בכספי הפנסיה אחרי גיל הפרישה יש פטור ממס (עד לתקרה מסוימת), על משיכת הכספים לפני גיל הפנסיה מוטל מס שעלול לגזול מכם חלק נכבד מהכסף. בהקשר זה נדרשת הבחנה בין שני סוגי הכספים שמרכיבים את החיסכון הפנסיוני: כספי התגמולים וכספי הפיצויים.

על כספי התגמולים מוטל מס בשיעור 35% לפחות (אם אדם נמצא בחלק העליון של מדרגות המס, הוא יידרש לשלם אפילו יותר על משיכה לפני גיל פנסיה). הגיל הקובע לצורך זה הוא גיל הפרישה המוקדמת, כלומר 60.

גם על כספי הפיצויים מוטל מס בשיעור 35%, אולם את החלק הזה בחיסכון הפנסיוני כן ניתן למשוך בתנאים מסוימים עוד לפני גיל הפנסיה בלי לשלם מס. נקודת המשיכה האפשרית היא כשמסתיימים יחסי עובד-מעביד, והפטור ממס הוא עד לתקרה של 13,750 ש"ח כפול מספר שנות העבודה אצל המעביד, או 1.5 כפול המשכורת האחרונה כפול מספר שנות העבודה (הסכום הנמוך מבין שני אלה).

היתרונות של עבודה אחרי גיל פנסיה

גיל פנסיה אינו חובה אלא אופציה (עד שמגיעים לגיל פרישה חובה). בשנים האחרונות יותר ויותר עובדות ועובדים בוחרים להישאר בשוק התעסוקה גם כשהם יכולים לצאת לגמלאות, וזאת מכמה סיבות. קודם כל תוחלת החיים עולה ולכן יש לא מעט אנשים שמעדיפים למשוך עוד כמה שנים בעבודה וכך לזכות בעוד משאבים פיננסיים לפרק הזמן המשמעותי בפנסיה. שנית, העבודה מייצרת אצל רבים מאתנו תחושת חיוניות ותחושת ערך. למעשה, התפקידים שאנחנו ממלאים אפילו מגדירים אותנו במובן מסוים, ולכן הרצון להמשיך. ניתן להתחיל לממש את החיסכון הפנסיוני במקביל להמשך קבלת המשכורת, אולם התוצאה עלולה להיות חבות מס משמעותית ולכן כדאי לשקול לדחות את מימוש החיסכון עד לפרישה בפועל מעבודה באופן סופי.

מה חשוב לעשות כשמתקרבים לפנסיה

גיל פנסיה הוא כאמור תחנה משמעותית מאוד בחיים. המעבר מעבודה לפנאי משפיע על היומיום, על הדימוי העצמי, על היחסים המשפחתיים וכמובן על הפן הכלכלי. אחת ההמלצות העיקריות של מומחים לפרישה היא ליצוק תוכן חדש לחיים – להתנדב, לאמץ תחביבים חדשים (או לחזור לכאלה ישנים), לטייל והאפשרויות עוד רבות. על-מנת לא להיות מוגבלים נדרשים משאבים כספיים, ולכן כשמתקרבים לגיל הפרישה מעבודה רצוי מאוד, כמעט חובה, לבצע תכנון פיננסי מקיף. למעשה כדאי להקדים את התכנון כבר לסביבות גיל 50, ואפילו לשלב מוקדם יותר בחיים. אמנם בגיל צעיר גיל הפנסיה נראה רחוק מאוד, אבל הוא מגיע, וככל שההיערכות לקראתו מתחילה מוקדם יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ופרק הזמן שלאחר הפרישה מעבודה יהיה מהנה יותר.

החלטות משמעותיות בגיל הפנסיה

בגיל הפנסיה עצמו, וליתר דיוק בסמוך למועד הפרישה בפועל מעבודה, יש כמה החלטות שחובה לקבל. ההחלטה הראשונה כאמור היא איך לממש את החיסכון הפנסיוני: למשוך את הכספים מיד, או להשאיר אותם בקרן הפנסיה או קופת הגמל ולהמיר אותם לקצבה חודשית שתשולם כל עוד החוסך או החוסכת בחיים. ניתן גם לשלב בין שתי האפשרויות, כשהחוק מציב תנאי חשוב: הקצבה החודשית צריכה לעמוד על כ-5,184 ש"ח לכל הפחות.

החלטה שנייה קשורה לשאירים, ולרצון להבטיח גם להם רמת חיים גבוהה, כולל אחרי הפטירה. באופן עקרוני קצבת הפנסיה משולמת לאדם כל עוד הוא חי, אבל ניתן לקבוע "תקופת הבטחה" – תקופה שבה הקצבה תשולם בכל מקרה, לאדם אם הוא בחיים ולשאירים שלו אם הוא נפטר. תקופת ההבטחה המרבית היא 20 שנים, אבל קחו בחשבון שככל שתקופת ההבטחה מתארכת, כך הקצבה עצמה תהיה מעט נמוכה יותר כדי לממן את אותה הבטחה.

בנוסף ייתכנו החלטות לגבי העברה בין-דורית של חלק מההון המשפחתי, בדרך יעילה ומבלי לשלם מס גבוה מדי על הפעולה. כשיש חסכונות והשקעות גם מעבר לחיסכון הפנסיוני, מתבקשת החלטה אם להמשיך להחזיק בהם או לממש גם אותם, ובאופן טבעי החלטה זו משפיעה גם על ההחלטה איך לנצל את כספי הפנסיה.

האם גיל פנסיה יעלה בעתיד הקרוב?

ככל שתוחלת החיים עולה, כך גדל הסיכוי שקובעי המדיניות יעלו את גיל הפרישה מעבודה. בהקשר זה כדאי לדעת שבעבר גיל פנסיה בישראל היה 65 לגברים ל-60 לנשים. בשנת 2004 חוקק חוק גיל פרישה שהעלה את הגיל לגברים מ-65 ל-67 ואילו אצל הנשים העלייה הייתה גם כן בשנתיים, ל-62, ואז ב-2022 המשיך התהליך וכאמור גיל הפנסיה של הנשים יגיע בעשור הבא ל-65. בהתאם בהחלט ייתכן שבעתיד גילאי הפרישה לגברים ונשים יועלו עוד.

גיל פנסיה לנשים לפי שנת לידה

שאלות ותשובות נפוצות

1. מה קורה אם לא מושכים את הפנסיה בגיל פנסיה?
   במקרה כזה הכספים ממשיכים להצטבר ולהניב תשואה עד לרגע בו יבחר העמית להתחיל את קבלת הקצבה.

2. האם הגיל משפיע על קבלת קצבת זקנה מביטוח לאומי?
   כן. קצבת זקנה מביטוח לאומי ניתנת בהתאם לגיל הקבוע בחוק, ולעיתים מותנית בהכנסות של הפורש עד גיל זכאות מלא.

3. האם נשים זכאיות לגיל שונה מגברים?
   כן, אך קיימת מגמה לצמצום הפער. הגיל לנשים עמד שנים רבות על 62, אך תהליכים הדרגתיים צפויים להעלות אותו.

4. מהן ההשלכות הכלכליות של דחיית הפנסיה?
   דחיית הפנסיה מאפשרת צבירת זכויות נוספות, הפחתת סיכון לאובדן הכנסה ויכולת ליהנות מקצבה חודשית גבוהה יותר בעתיד.

5. האם ניתן לפרוש לגמלאות גם אם לא הגעתי לגיל?
   כן, בפרישה מוקדמת – אך זו עלולה לכלול מסים וקצבה מופחתת, ויש לבחון זאת מול הקרן או יועץ פנסיוני.

6. מה משמעות מקדם הקצבה בגיל פנסיה?
   מדובר בנוסחה הקובעת את סכום הקצבה החודשית על סמך הסכום הצבור וגיל הפורש. ככל שהגיל גבוה יותר – הקצבה לרוב תגדל.

7. האם יש הבדל בין גיל פנסיה במגזר הציבורי לפרטי?
   הגיל החוקי זהה, אך במגזר הציבורי קיימים מסלולי פרישה ייחודיים, ולעיתים תנאים מיטיבים לפרישה מוקדמת.

8. האם כל קרנות הפנסיה מחויבות לשלם קצבה בגיל פנסיה?
   כן. קרן הפנסיה תשלם את הקצבה לכל מי שהגיע לגיל הזכאות, בכפוף לתנאי ההצטרפות והזכויות שצבר.

9. כיצד ניתן להיערך בצורה הטובה ביותר?
   מומלץ לבצע תכנון פרישה מסודר מול יועץ פנסיוני מוסמך, לבדוק זכויות, לבחון מסלולים ולהיערך לכלל ההיבטים הכלכליים והאישיים.

איך לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר לקראת הפנסיה?

כאמור ישנן החלטות רבות שחשוב לקבל לפני גיל הפנסיה, ולמעשה אחת מהן היא בחירת גיל הפנסיה עצמו, כלומר מתי בפועל מפסיקים לעבוד. מומלץ בחום להתייעץ עם מומחים לגבי כל ההחלטות האלה, כדי לצאת לגמלאות בתנאים אופטימליים. באג'נדה תמצאו צוות של מומחים בעלי רישיון פנסיוני של משרד האוצר, ניסיון מגוון ומחויבות מוחלטת לכל לקוח ולקוחה. השירות כולל תכנון פרישה מקצועי ומקיף. אופציה נוספת היא תכנון פנסיוני שאותו כדאי לבצע בגיל צעיר: ככל שמקדימים לתכנן את הפנסיה, כך מגיעים אליה מוכנים יותר, ועם משאבים כספיים רבים יותר. השירות ניתן בשקיפות מלאה ועם הסברים ברורים וממצים שכל אחד ואחת יכולים להבין במלוא מאת האחוזים וכך לבחור נכון.