השקעה במדדים או השקעה מנוהלת הן שתי דרכים אפשריות לניצול סכום כסף קיים כך שהוא יניב רווחים ויגדיל את ההון הכולל שעומד לרשותכם, לפנסיה ובאופן כללי. כאן בעמוד תמצאו מידע מקיף לגבי ההבדלים בין שתי האופציות, היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, דרכי המימוש ועוד – כל מה שצריך כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. לפתרון מותאם ספציפית אליכם מוזמנים לפנות לצוות המנוסה של אג'נדה.
מהי השקעה במדדים?
כדי להבין מה עדיף, השקעה במדדים או השקעה מנוהלת, כדאי קודם כל לערוך היכרות קצרה עם שני המושגים. השקעה במדדים פירושה רכישת מוצר פיננסי שעוקב אחרי מדד ספציפי (רשימת מדדים אפשריים מופיעה בהמשך העמוד, בפסקה "באילו מדדים אפשר להשקיע?"). אם המדד עולה, אתם מרוויחים, וכשהמדד יורד, באופן טבעי נרשם הפסד , אם כי בטווח הארוך המגמה של כל המדדים היא מגמת עלייה. עוד כדאי לדעת שיש מדדים מקומיים ומדדים בינלאומיים, ובאופן כללי מבחר רחב של אפשרויות בקטגוריה הזו.
מהי השקעה מנוהלת?
השקעה מנוהלת כשמה כן היא: השקעה במוצרים פיננסיים שונים כשהבחירה שלהם, קנייתם ומכירתם בהתאם לשיקולים רלוונטיים הן למעשה הניהול. זהו גם ההבדל המרכזי בין השקעות במדדים לבין השקעות מנוהלות, הסוג הראשון מוגדר כהשקעה פסיבית (גם אם כמובן בשלב הראשוני ישנה בחירה במדד הספציפי), ואילו הסוג השני מוגדר כהשקעה אקטיבית.
מתי השאלה "השקעה במדדים" או "השקעה מנוהלת" רלוונטית?
השאלה מה עדיף, השקעה במדדים או השקעה מנוהלת, רלוונטית גם לחיסכון הפנסיוני, גם למי שכבר יצא לפנסיה ורוצה להשקיע סכום כסף פנוי ובעצם לכל מי שמבין שאין טעם לתת לכסף לשכב באפס מעשה בחשבון העו"ש וגם לא בפיקדון שהתשואה עליו נמוכה מאוד.
לגבי החיסכון הפנסיוני, האופציות הרלוונטיות הן מצד אחד קרנות פנסיה שמתמחות בהשקעה במדדים מסוימים ומהצד השני קופת גמל IRA שבה אתם מנהלים (תחת כללים מסוימים) את מדיניות ההשקעה של הכספים שמצטברים לפנסיה.
באופן כללי הבחירה בין שתי האפשרויות היא בחירה שאפשר לבצע בכל יום נתון, וכדאי להקדיש לה תשומת לב רבה.
מה אפשר ללמוד מוורן באפט לגבי השקעה במדדים או השקעה מנוהלת?
הדילמה השקעה במדדים או השקעה מנוהלת מעסיקה את המומחים לשוק ההון כבר שנים רבות. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בנושא הוא התערבות בין וורן באפט, אחד המשקיעים המוכרים ביותר, לבין טד סיידס, מנהל קרן גידור גדולה. באפט ייצג את הצד של ההשקעה במדדים, וליתר דיוק ב-S&P500, ואילו סיידס את ההשקעות המנוהלות. ההתערבות איזו גישה תניב תשואה גבוהה יותר יצאה לדרך ב-2007 ונמשכה 10 שנים.
התוצאה: 85.4%-62.8%, לטובת ההשקעה במדד.
גם מחקרים שונים הובילו למסקנה שלאורך זמן, ברוב המקרים, מדדים מניבים תשואה גבוהה יותר בהשוואה להשקעה מנוהלת. בהתאם ניתן לראות ביקוש הולך וגדל למוצרים מחקי מדדים.
השקעה במדדים או השקעה מנוהלת – היתרונות של המדדים
* פשטות – רכישת מוצר מחקה מדד היא אופציה פשוטה יחסית בהשוואה לניהול אקטיבי שכולל רכישת מניות ספציפיות או אגרות חוב מסוימות, מכירתן בתזמון האופטימלי ובאופן כללי ניהול אקטיבי.
* חיסכון בזמן – השקעה פסיבית כרוכה בהשקעת זמן פחותה בהשוואה להשקעה מנוהלת (אם כי גם השקעה במדדים מחייבת תשומת לב, על-מנת לוודא שהכסף אכן מושקע במקום הנכון ביותר בכל נקודת זמן).
* עלות נמוכה – דמי הניהול המשולמים עבור השקעה במדדים נמוכים יותר מהעלות של השקעות מנוהלות.
* סיכון – השקעה מנוהלת נחשבת למסוכנת יותר. יחד עם זאת חשוב לציין שגם השקעה במדדים חשופה לתנודתיות, בהתאם למידת התנודתיות של כל מדד ומדד.
השקעה במדדים או השקעה מנוהלת – היתרונות של הניהול האקטיבי
היתרון הראשון הוא מקסימום שליטה: הגישה האקטיבית מקנה לכם שליטה מרבית במדיניות ההשקעות. לכן, זוהי גם הדרך שבה ניתן להביא לידי ביטוי ידע רלוונטי ולנצל באופן אופטימלי הזדמנויות שונות בשווקי ההון בכל רחבי העולם.
בנוסף, השקעה מנוהלת מנטרלת את החסרונות של מוצרים מחקי מדד: לעיתים הם רוכשים מניות במחיר גבוה, למרות שהעיקרון הראשון בהשקעות הוא כמובן לקנות בזול. בנוסף מדדים עלולים להיות מוטים עקב חשיפה יתר למנייה ספציפית או מספר מועט של מניות.
באופן כללי השקעה מנוהלת נחשבת כמתאימה להשקעות לטווח הקצר או הבינוני, בעוד שהשקעה במדדים מתאימה לטווח ארוך.
השקעה במדדים או השקעה מנוהלת – איך מיישמים את הבחירה?
חיסכון פנסיוני יכול להתבסס על השקעה במדדים או השקעה מנוהלת, והיישום כאמור הוא דרך בחירת המוצר הפנסיוני המתאים – קרן פנסיה מחקה מדד (פירוט בפסקה הבאה) או קופת גמל IRA.
באופן כללי, השקעות מנוהלות מתבצעות דרך חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות. בחירה נוספת היא בין ניהול עצמי לבין ניהול באמצעות מנהל תיקים מוסמך. השקעה במדדים מתבצעת באמצעות קרן מחקת מדד. יש קרנות סל מחקות מדד וקרנות נאמנות מחקות מדד, כשהסוג הראשון נסחר בבורסה לאורך כל היום ואילו לסוג השני יש מחיר שנקבע פעם ביום, בכל סוף יום מסחר. קרנות סל נחשבות צמודות יותר למדד, כלומר התשואה שלהן קרובה לזו של המדד שאחריו הן עוקבות. בקרנות נאמנות המנעד רחב יותר. עוד הבדל משמעותי הוא שדמי הניהול בקרנות הנאמנות גבוהים יותר, בדרך כלל בין אחוז לשניים, בעוד שבקרנות הסל תשלמו עד חצי אחוז בלבד.
באילו מדדים אפשר להשקיע את החיסכון הפנסיוני?
קרנות הפנסיה מציעות 4 מסלולים מחקי מדדים:
- עוקב מדדי מניות – מסלול שעוקב אחרי מספר מדדים. כך למשל בחברת מגדל שוקי הון הכספים במסלול זה מושקעים בת"א 125, ב-S&P500 וב-MSCI (נכון ל-2026).
- מחקה מדד S&P500 – מסלול שיש בו חשיפה גם לדולר האמריקאי.
- עוקב מדדים גמיש – מסלול שיכול לכלול גם מדדי מניות וגם מדדי אגרות חוב.
- עוקב מדדי אג"ח – מסלול שמשלב 3 מדדים לפחות שכל אחד מהם עוקב אחרי אגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות.
כל אפשרויות ההשקעה במדדים
השקעה במדדים אפשרית כאמור דרך קרנות מחקות מדד. המדדים הפופולריים ביותר הם:
* ת"א 125 – מדד שכולל את 125 החברות הגדולות ביותר אשר נסחרות בבורסה הישראלית. ביניהן, נכון ל-2026, טבע, אלביט, בזק, אורמת טכנולוגיות, הבנקים המסחריים, שופרסל, קבוצת עזריאלי, אמות השקעות, אל על ועוד.
* ת"א 35 – מדד שכולל את 35 החברות הגדולות ביותר אשר נסחרות בבורסה הישראלית, כלומר אלה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בכל נקודת זמן.
* ת"א 90 – מדד שכולל את 90 החברות הגדולות הבאות בתור, אחרי ה-35 הראשונות. למעשה החברות שנכללות במדד זה הן כל אלה שנכללות בת"א 125 אבל לא בת"א 35.
* אינדקס בנקים – מדד שמשקף את ביצועי מניות הבנקים הגדולים בישראל, בהתאם לנתח השוק של כל אחד מהם (כלומר לבנק לאומי ובנק פועלים משקל גדול יותר מלמשל הבנק הבינלאומי).
* תל בונד – שלושה מדדים שעוקבים אחרי אגרות החוב הקונצרניות שנסחרות בבורסה בת"א. המדדים הם תל בונד 60, תל בונד 20 ותל בונד 40.
* מדד S&P500 – מדד שמאגד את המניות של 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארה"ב. הוא מתאפיין בתנודתיות גבוהה יחסית, ועוד מאפיין בולט (נכון ל-2026) הוא המשקל הגבוה של מספר קטן יחסית של חברות – חברות הטכנולוגיה הגדולות ובהן מיקרוסופט, גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון.
* נאסד"ק 100 – מדד שמורכב מ-100 מניות של חברות גדולות שנסחרות בבורסת הנאסד"ק. חלק מהחברות אינן אמריקאיות ועוד דגש הוא שאין במדד זה חברות פיננסיות. גם מדד זה כולל את ענקיות הטכנולוגיה ולצידן חברות כמו קוסטקו, airbnb וסטארבקס.
* דאו ג'ונס – מדד שכולל 30 מניות שנסחרות בבורסה בניו יורק (הבורסה הגדולה ביותר בעולם מבחינת שווי השוק של החברות שנסחרות בה, והשנייה בגודלה מבחינת מספר החברות, אחרי הנאסד"ק).
* STOXX 600- מדד שמאפשר השקעה צמודה לביצועי הכלכלות המובילות באירופה. הוא כולל 600 חברות מ-17 מדינות באירופה (בריטניה, גרמניה, הולנד, ספרד, נורבגיה, אירלנד ועוד), ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 התשואה הממוצעת שלו עמדה על קרוב ל-5% בשנה.
* ACWI – מדד ACWI, או בשמו המלא All Country World Index, כולל כ-2,500 חברות מקרוב ל-50 מדינות. נכון ל-2026 החשיפה לכלכלת ארה"ב היא הרכיב המשמעותי ביותר ב-ACWI, עם כ-64%, ועוד כלכלות בולטות שבאות לידי ביטוי במדד זה הן יפן, סין, גרמניה, בריטניה, קנדה, צרפת ושווייץ.
* מדדי אג"ח – לצד מדדי המניות, יש גם מדדים שכוללים אגרות חוב. תל בונד הוא דוגמה אחת, ובאופן כללי ישנה בחירה בין אגרות חוב ממשלתיות לקונצרניות (וגם אפשרות לשלב בין שני הסוגים). כמו כן ניתן לבחור בין אג"ח ישראליות לבינלאומיות.
שימו לב: יש עוד מדדים רבים שאפשר לעקוב אחריהם. כך למשל אם תרצו להשקיע בכלכלה ההודית, תוכלו לבחור בקרן מחקה מדד NIFTY 50 שמכיל את 50 החברות הגדולות ביותר בתת היבשת הייחודית.
איך לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר ביחס לחיסכון הפנסיוני?
התשובה לשאלה מה עדיף בפנסיה, השקעה במדדים או השקעה מנוהלת, כמובן לא חד-משמעית אלא משתנה מאדם לאדם. על-מנת לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר ספציפית עבורכם, יש שתי דרכים אפשריות: הראשונה היא להתעמק עוד בשני סוגי ההשקעות, בכל המדדים המוצעים ובאופן כללי בתחום, וכמובן להמשיך להתעדכן באופן קבוע בנעשה בכל השווקים הרלוונטיים. הדרך השנייה היא להיעזר במי שזו המומחיות שלהם מלכתחילה. באג'נדה תמצאו צוות עתיר ניסיון ובעל רישיון סוכן לביטוח פנסיוני של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שישמחו לעזור לכם לבחור בין השקעה במדדים לבין השקעה מנוהלת, ובאופן כללי להפיק את מלוא התועלת האפשרית מהחיסכון הפנסיוני. השירות מותאם באופן מושלם לכל אדם, על בסיס המאפיינים האישיים המשמעותיים.
