קצבאות מביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי החל לפעול כ-6 שנים לאחר קום המדינה, ומאז ממלא תפקיד חשוב בחברה הישראלית. כשמו כן הוא: ביטוח שהמדינה מספקת לאזרחיה, תמורת תשלום כמובן. בשנת 2020 הגיע היקף התקבולים של המוסד לכ-180 מיליארד ש"ח, והוא שילם כ-110 מיליארד ש"ח (כולל כ-23 מיליארד ש"ח למובטלים בתקופת הקורונה). באופן טבעי לרבים מאזרחי ישראל אינטראקציות שונות עם הביטוח הלאומי (לדוגמא זכאות לקצבאות מביטוח לאומי), ועל כן עולות גם שאלות רבות כגון מה גובה קצבת שארים כאשר אדם מקבל במקביל קצבת אזרח ותיק, מי זכאי לקצבת נכות, כיצד שווי הרכב משפיע על זכאות להשלמת הכנסה, האם ידועים בציבור מוגדרים כבני זוג ועוד.

במדריך זה תמצאו תשובות מפורטות לשאלות הנ"ל, וכן מידע נרחב לגבי סוגיות רלוונטיות כגון גיל הפרישה לגבר ואישה, מבחן ההכנסה למי שממשיך לעבוד לאחר הגיל הנ"ל, מענק מעבר לנשים בגין העלאת גיל הפרישה לנשים, הוותק הנדרש לקבלת קצבת אזרח ותיק וגם קצבת שארים, הטבות לנשים מובטלות וגובה קצבת הזקנה למי שסובלים מנכות.

סוגי הקצבאות המשולמות ע"י הביטוח הלאומי

ישנם 4 סוגים של קצבאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי:

1. קצבת ילדים – קצבה המשולמת לכל ההורים לילדים עד גיל 18.
2. גמלאות ארוכות מועד – קצבה המשולמת לאדם שלא יכול לפרנס את עצמו באופן קבוע. בקטגוריה זו נכללות קצבת הנכות, קצבת אזרח ותיק וכן קצבת השארים.
3. גמלאות כתחליף לשכר – קצבה המשולמת לאדם שלא יכול לפרנס את עצמו באופן זמני. בקטגוריה זו נכללים דמי האבטלה, דמי הלידה, דמי פגיעה (בעקבות תאונת עבודה) ועוד.
4. הבטחת / השלמת הכנסה – תשלומים לחסרי הכנסה ומעוטי הכנסה, על-מנת לאפשר גם לפלח אוכלוסייה זה רמת חיים מעל למינימום ההכרחי.

הקצבה הנפוצה ביותר (פרט לקצבת ילדים כמובן) היא זו המשולמת לאחר גיל הפרישה מעבודה. קרוב למיליון אזרחים ותיקים מקבלים אותה מדי חודש. הקצבה הנפוצה השנייה היא נכות, שמשולמת לכרבע מיליון ישראלים, ועל כן השאלה האם ניתן לקבל קצבת נכות במקביל לקצבת אזרח ותיק נשאלת לעיתים קרובות (תשובה מפורטת בהמשך המדריך)

קצבאות מביטוח לאומי – אזרחים ותיקים

אזרחים ותיקים תושבי ישראל, שנולדו במדינה או עלו לארץ עד גיל מסוים, זכאים לקצבה חודשית קבועה. אגב, גם מי שעזבו את הארץ לאחר שכבר קיבלו קצבה אחת לפחות עשויים להמשיך ולקבל קצבה זו.

השאלה המתבקשת היא כמובן מהו גיל הזכאות לגברים ונשים – מידע מלא תמצאו בפסקה שעוסקת בנושא זה בהמשך המדריך. באופן עקרוני ישנם 2 גילאים – הראשון הוא גיל הפרישה מעבודה שבו רק חלק מהגברים והנשים זכאים לקצבת אזרח ותיק, וזאת על בסיס מבחן הכנסה לאזרח וותיק שזכאי לקצבה מביטוח לאומי ובמקביל עובד. הגיל השני הוא גיל 70 שממנו והלאה כולם זכאים לקצבה זו.

גובה הקצבה, אשר משולמת לקראת כל סוף חודש, הוא 1,596 ש"ח ליחיד ו- 2,398 ש"ח לזוג (לצורך ההגדרה של בן/בת זוג, הביטוח הלאומי בוחן 2 קריטריונים – פירוט בפסקה "מיהו בן זוג"). לאחר גיל 80 הקצבה תהיה גבוהה יותר ב-90 ש"ח (כל הסכומים מעודכנים לשנת 2022). אם ישנם ילדים עד גיל 18 (או מעט מבוגרים יותר בנסיבות ספציפיות), תשולם תוספת של 505 ש"ח עבור כל ילד (אבל רק עבור 2 הילדים הראשונים). כמו כן ישנה תוספת ותק – 2% על כל שנת ביטוח מלאה ולכל היותר עבור 25 שנים (כלומר תוספת זו יכולה להיות לכל היותר 50% מהקצבה עצמה).

ניתן לדחות את תחילת קבלת הקצבה ולקבל תוספת בשיעור 5% (מידע מפורט בנושא ספציפי זה בהמשך העמוד, והסבר לגבי חישוב הכדאיות של פעולה זו תמצאו בפסקה עם הכותרת "מה גובה קצבת הזקנה הרגילה ומה גובהה לאחר דחייה").

השלמת הכנסה

קצבה זו משולמת לאנשים שהכנסותיהם (מעבודה ו/או ממקורות אחרים) נמוכה מהמינימום הנדרש למחיה. תנאי הזכאות הראשון הוא גיל 20 ומעלה (פרט להורים לילדים וקטינים ללא הורים שזכאים בכל גיל). עוד תנאי בסיסי הוא תושבות בישראל במשך לפחות 24 חודשים ברציפות (עבור תושבות בפרק זמן קצר יותר תיתכן זכאות לקצבה בתנאים מסוימים).

הקריטריון הבא הוא באופן טבעי מבחן הכנסה. ההכנסה המקסימלית – מעבודה, קצבאות שונות, שכר דירה, חסכונות ועוד – שעדיין מקנה זכאות לקצבה משתנה בהתאם לגיל, לסטטוס המשפחתי ומספר הילדים. באתר של המוסד לביטוח לאומי ישנו מחשבון המאפשר לכל אדם לברר האם הוא זכאי להשלמת ההכנסה, ואם כן מהו הסכום החודשי שיקבל.

תנאי נוסף הוא היעדר בעלות על רכב ששוויו מעל ל-42,366 ש"ח (הרף המדויק משתנה משנה לשנה). כשיש רכב בעל ערך גבוה מהרף הנ"ל, תיתכן זכאות במקרים מסוימים. עוד כדאי לדעת שמי שלומד או לומדת במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה לא זכאים לקבלת השלמת הכנסה. גם חברי קיבוצים ומושבים ומי שמשרתים בשירות סדיר בצה"ל מנועים מהגשת תביעה לקבלת קצבה זו.

קצבת ביטוח לאומי זו משולמת בכל 12 לחודש. חשוב להדגיש כי אין אפשרות לקבל קצבאות השלמת הכנסה רטרואקטיבית, גם אם האדם היה זכאי בעבר – ולכן מומלץ להגיש תביעה מסוג זה מיד כשעומדים בכל הקריטריונים.

גיל הפרישה לגבר ואישה

גיל הפרישה הוא הגיל שבו ניתן לצאת לפנסיה. במקרה שהאדם בוחר לממש את האופציה, הוא זכאי לקבלת קצבת אזרח ותיק. 

על-פי חוק גיל פרישה ישנו הבדל בין גיל הפרישה לגבר ואישה:

גיל הפרישה לגבר הוא 67. 

גיל הפרישה לאישה משתנה בהתאם לתאריך הלידה שלה, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:

עוד כדאי לדעת כי בנוסף לגיל הפרישה, ישנם שני גילאים רלוונטיים נוספים:

* גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת – שעומד על 60, הן לגברים והן לנשים. בגיל זה ניתן להתחיל לממש את החיסכון הפנסיוני, אם כי גם פרישה מעבודה לא מזכה בקצבת אזרח ותיק.

* גיל פרישת חובה – בגיל הפרישה הבחירה אם להמשיך לעבוד או לא היא של העובד/ת. בגיל פרישת חובה המעסיקים רשאים לחייב את העובדים לצאת לפנסיה. גיל זה הוא 67 גם לגברים וגם לנשים (פרט לאדם שילדו נפטר, ובמקרה כזה גיל פרישת החובה הוא 71, או 72 כשהמוות אירע עקב שירות בצה"ל).

מבחן הכנסה לאזרח וותיק שזכאי לקצבה מביטוח לאומי ובמקביל עובד

כאמור בין גיל הפרישה מעבודה לבין גיל 70 רק חלק מהאזרחים זכאים לקצבת אזרח ותיק. מי שבחרו לפרוש מעבודה יקבלו אוטומטית את הקצבה. אצל מי שדחו את היציאה לפנסיה מתבצעת בדיקה של ההכנסות – זהו מבחן הכנסה לאזרח וותיק שזכאי לקצבה מביטוח לאומי ובמקביל עובד.

עבור יחידים הקריטריונים הם:

* בעלי הכנסות של 10,742 ש"ח ומעלה – לא זכאים לקצבה.

* בעלי הכנסות של עד 6,749 ש"ח – זכאים לקצבה מלאה (בתנאי שהם עומדים בתנאי הזכאות האחרים, כפי שפורטו בפסקה הרלוונטית).

* בעלי הכנסות שבין הרף הנמוך לרף העליון (שנכונים לשנת 2022, ומשתנים מעט משנה לשנה) – תיתכן זכאות לקצבה חלקית, בהתאם לתקופת הביטוח שצבר כל אדם.

כשיש בן/בת זוג (שעונים להגדרה מיהו בן זוג – פירוט בהמשך העמוד), הרף התחתון לזכאות הוא 9,000 ש"ח, והרף העליון הוא 14,728 ש"ח.

עוד כדאי לדעת כי דמי הבראה, מענקים שונים, הפרשי שכר וכו' נלקחים גם הם בחשבון כשנערך מבחן הכנסה.

קצבאות מביטוח לאומי – הטבות לנשים מובטלות

חוק חדש, שנכנס לתוקף בינואר 2022, מקנה הטבות לנשים מובטלות. ההטבות רלוונטיות לנשים בנות 57 עד 67.

ההטבות העיקריות הן הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, מ-175 ימים ל-300 ימים ובתקופה של 18 חודשים במקום 12 חודשים; והגדלת הסכום המקסימלי של דמי האבטלה החל מהיום ה-176 לכ-154 ש"ח ליום.

נשים שישתתפו בהכשרה מקצועית במהלך 175 ימי האבטלה הראשונים יקבלו דמי אבטלה בשיעור 100% (עד לתקרה של 154 ש"ח ליום). אישה בת 57 עד 60 שתסרב לעבור הכשרה מקצועית בתקופה זו תאבד את זכאותה לדמי אבטלה ל-90 ימים וכמו כן תהיה זכאית ל-270 ימי אבטלה לכל היותר במקום 300. סירוב להשתתף בהכשרה המקצועית אחרי היום ה-175 יוביל לשלילת זכאות לקצבת אבטלה. אחרי גיל 60 סירוב להשתתף בהכשרה מקצועית ואפילו סירוב לעבודה שמוצעת לא פוגע בזכויות.

קצבאות מביטוח לאומי – מענק מעבר לנשים בגין העלאת גיל הפרישה לנשים

אחרי דיון ציבורי ומקצועי שנמשך שנים רבות, החליטה באוקטובר 2021 ועדת הכספים של הכנסת לאשר חוק שמעלה את גיל הפרישה לנשים – מ-62 ל-65. הצעד, שיבוצע באופן הדרגתי ובתהליך שיושלם ב-2035, התבקש לנוכח עליית תוחלת החיים וחוסר היכולת של המדינה וקרנות הפנסיה לממן פלח אוכלוסייה הולך וגדל לאורך 2 עשורים ויותר.

יחד עם זאת, על-מנת לסייע לנשים שמועד זכאותן לקצבת האזרח הוותיק נדחה עקב יישום החוק, משלם המוסד לביטוח לאומי מענק מיוחד.

מענק מעבר לנשים בגין העלאת גיל הפרישה לנשים ישולם לנשים ילידות השנים 1960 עד 1966 שעומדות במספר קריטריונים:

א. אין הכנסות מעבודה (לא כשכירה ולא כעצמאית).

ב. ההכנסה ממקורות נוספים (פנסיה, קצבאות וכו') היא עד 7,755 ש"ח בחודש.

ג. הכנסה השנתית מריבית, שכירות וכו' בשנת המס שבה האישה הייתה בת 61 הייתה 60,000 ש"ח לכל היותר.

ד. נצברה תקופת ביטוח ארוכה מספיק – 144 חודשים מגיל 18 או 60 חודשים מגיל 52.

ה. האישה לא מקבלת קצבת נכות כללית, דמי אבטלה, דמי מזונות או קצבת הבטחת הכנסה.

ו. האישה לא נמצאת בחל"ת מרצון.

סכום המענק המקסימלי הוא 4,000 ש"ח לנשים ילידות 1960, 1961 ו-1962, 3,750 ש"ח לילידות 1963, 3,500 ש"ח למי שנולדה ב-1964, 3,250 ש"ח למי שנולדה ב-1965 ו-3,000 ש"ח למי שנולדה ב-1966. הסכום בפועל עשוי להיות נמוך מהמקסימום, בהתאם להכנסות של כל אישה מפנסיה, קצבאות ומקורות הכנסה נוספים שאינם מעבודה.

מענק זה ישולם במשך 4 חודשים לכל היותר, החל מהחודש שבו האישה מגיעה ליום הולדתה ה-62.

דחיית קצבה

תוספת דחיית קצבה משולמת ע"י הביטוח הלאומי למי שהמשיכו לעבוד גם אחרי גיל הפרישה בשני מצבים:

א. כשבגלל שההכנסות מהעבודה היו גבוהות מהרף הקבוע בתקנות (כפי שפורט בפסקה שעסקה במבחן ההכנסה לאזרחים ותיקים שממשיכים לעבוד), האדם לא היה זכאי לקצבת אזרח ותיק.

ב. כשהייתה זכאות לקצבה חלקית, אבל האדם ויתר עליה.

שיעור תוספת זו הינו 5% על כל שנה שבה האדם ענה על אחד מ-2 הקריטריונים הנ"ל, בין גיל הפרישה לבין גיל הזכאות.

מיהו בן זוג

כאמור, גובה קצבת אזרח ותיק וגם הקריטריונים למבחן הכנסה למי שעברו את גיל הפרישה וממשיכים לעבוד מושפעים מקיום בן או בת זוג.

ההגדרה של "בן זוג" מבחינת הביטוח הלאומי היא בעל או אישה בתנאי שעברה לפחות שנה אחת ממועד הנישואין, וכן ידועים בציבור שגרים ביחד שנה או יותר. תנאי שני הוא שהבעל / האישה / הידוע/ה בציבור עברו את גיל 70, או לחילופין עברו את גיל 50 והכנסתם החודשית היא לכל היותר 6,014 ש"ח (ההכנסה הנלקחת בחשבון כוללת שכר עבודה, שכר דירה, קצבאות ועוד).

קצבאות מביטוח לאומי – מהו גיל הזכאות לגברים ונשים?

כל האנשים שמתקרבים לשלב שבו תיתכן קבלת קצבת אזרח ותיק רוצים כמובן לדעת מהו גיל הזכאות לגברים ונשים.

למעשה ישנם שני גילאים: הגיל הראשון הוא גיל הפרישה מעבודה – כאמור 67 לגברים ובין 62 ל-65 לנשים (פירוט בפסקה הרלוונטית). לאחר גיל זה הזכאות לקצבה מותנית במבחן הכנסות.

הגיל השני נקרא "גיל הזכאות המוחלטת", והחל ממנו קבלת קצבת אזרח ותיק הינה זכות אבסולוטית שאינה קשור לגובה הכנסות. גיל זה הינו 70 גם לגברים וגם לנשים.

מה גובה קצבת הזקנה הרגילה ומה גובהה לאחר דחייה

ישנם מקרים שבהם אדם בוחר שלא לממש זכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית. הסיבה לכך היא שישנה תוספת דחיית קצבה בסך 5% על כל שנה שבה לא מומשה הזכאות. חשוב מאוד כמובן לדעת מה גובה קצבת הזקנה הרגילה ומה גובהה לאחר דחייה, כדי להבין האם כדאי לבצע את דחיית הקצבה.

לדוגמה, גבר שהגיע לגיל 67 אבל ממשיך לעבוד. בגיל 70 הוא כבר יקבל בכל מקרה קצבת זקנה מלאה, שעבור יחיד עומדת על 1,596 ש"ח. בנוסף ישנה תוספת ותק, ואם אותו גבר היה מבוטח במשך 25 שנים או יותר, תוספת זו תעמוד על 50%, כלומר 798 ש"ח. הקצבה ה"רגילה" אם כך תהיה החל מגיל 70 כ-2,394 ש"ח. התוספת בגין דחיית הקצבה היא כאמור 5% לכל שנה, ומאחר שמדובר ב-3 שנים (מגיל 67 עד גיל 70) – 15%.

15% מ-2,394 הם 359 ש"ח בחודש, כלומר 2,753 ₪ לאחר התוספת, ובסך הכל יתווספו עוד כ-4,308 ש"ח בשנה. בגיל 80 קצבת הזקנה הרגילה עולה לכ-2,484 ₪. אם האדם יגיע לגיל 85, סך התוספות לקצבת הזקנה הרגילה יהיה כ-64,620 ש"ח. מצד שני אותו אדם ויתר על 36 חודשי קצבת אזרח ותיק חלקית. אם גובה הקצבה, שנקבע בהתאם לגובה ההכנסה מעבודה, הוא למשל 1,800 ש"ח – הוויתור הכולל עומד על כ-64,800 ש"ח (36 X 1,800), ולכן רק אם האדם יעבור את גיל 85 הוא יצא נשכר מהבחירה לדחות את מועד תחילת קבלת הקצבה. בכל מקרה נדרש חישוב מותאם אישית לכל אדם.

מה גובה קצבת שארים כאשר אדם מקבל במקביל קצבת אזרח ותיק?

ישנם אנשים הזכאים גם לקצבת אזרח ותיק וגם לקצבת שארים (קצבה המשולמת לאלמנות ולאלמנים, וגם ליתומים, בתנאים מסוימים). במקרה כזה עולה באופן טבעי השאלה מה גובה קצבת שארים כאשר אדם מקבל במקביל קצבת אזרח ותיק.

התשובה:

מי שצבר או צברה את הוותק הנדרש הקבוע בחוק (פירוט בהמשך העמוד, בפסקה "מה הוותק הנדרש") – יקבלו את מלוא קצבת האזרח הוותיק ועוד 50% מקצבת השארים.

מי שלא צברו את התקופה הנדרשת אבל מבוטחים בביטוח אזרח ותיק – יקבלו קצבת שארים מלאה. לאחר השלמת התקופה, הם יקבלו קצבת אזרח ותיק מלאה ועוד 50% מקצבת השארים.

עקרת בית שמגיעה לגיל 70 יכולה לבחור בין הקצבאות, כלומר לקבל או קצבת אזרח ותיק או קצבת שארים.

בנוסף ישנם תנאים לעולים חדשים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר (62 ומעלה).

האם ניתן לקבל קצבת נכות במקביל לקצבת אזרח ותיק?

עוד שאלה שמעסיקה רבים ורבות היא האם ניתן לקבל קצבת נכות במקביל לקצבת אזרח ותיק. באופן עקרוני כל מי שזכאים לקצבת נכות כללית עוברים בגיל הפרישה לקבל רק קצבת אזרח ותיק. גובה קצבה זו לא יפחת מהסכום שקיבלו הזכאים בגין הנכות (סכום קצבת הנכות האחרונה ששולמה). כמו כן קצבת האזרח הוותיק במקרים אלה תתעדכן במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות הכללית.

לדוגמה, נכים בשיעור 100% מקבלים (החל מינואר 2022) קצבת אזרח ותיק עם השלמה לנכות בסך 3,700 ש"ח. עבור דרגת נכות של 74%, הסכום הוא 2,522 ש"ח, בעלי נכות בשיעור 65% זכאים לקצבה בגובה 2,273 ש"ח ועבור דרגת נכות של 60% הקצבה עומדת על 2,135 ש"ח (כל הסכומים מעודכנים ל-2022).

קצבאות מביטוח לאומי – מה הוותק הנדרש?

על-מנת לקבל במקביל גם קצבת אזרח ותיק וגם 50% מקצבת השארים, נדרש כאמור ותק מסוים – כלומר תקופת ביטוח ארוכה מספיק בביטוח הלאומי.

לשם כך, נדרשת עמידה באחד התנאים הבאים:

א. 60 חודשי ביטוח ב-10 השנים האחרונות שלפני הגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק.

ב. 144 חודשי ביטוח באופן כללי.

ג. 60 חודשי ביטוח לאורך כל החיים, בתנאי שמספר החודשים שבהם הגבר היה מבוטח גדול ממספר החודשים שבהם לא היה מבוטח (כשהספירה מתחילה ביום שבו האדם הפך לתושב ישראל בפעם הראשונה).